פייגלין במתקפה קשה על פעיל הימין: "עברת לגוש השמאל"

"לד"ר יאיר אנסבכר יש את כל הסיבות הטובות לכעוס על נתניהו", פתח פייגלין את דבריו והדגיש כי הוא עצמו שותף לביקורת הקשה על ראש הממשלה. "על כל מה שיאיר יאמר על נתניהו, אני מסוגל בקלות להשוות ולהעלות; מהחיבוק עם ערפאת ועד שחרור סינוואר, מההתנתקות מעזה ועד ההתמכרות לאמריקנים. אבל כשאנסבכר החליט לעבור לגוש השמאל, הוא עושה טעות חמורה".

פייגלין מציג תזה מורכבת על פיה בנימין נתניהו אינו הבעיה של המחנה הלאומי, אלא דווקא השתקפות של מצבו: "נתניהו הוא הכלי שלנו, הוא מושלם בשבילנו, כי הוא מאפשר לנו 'ללכת בלי ולהרגיש עם'. יש לנו בובת וודו כזו, שנראית כמוהם ואינטליגנטית הרבה יותר מהם, ואנחנו יכולים לספר לעצמנו שעמוק בפנים היא חולמת את החלום שלנו ואז היא מאפשרת לנו להמשיך את אוסלו, את שלטון בג"ץ ואת הריקבון הפרוגרסיבי בצבא ולספר לעצמנו שאנחנו נגד".

לדבריו, הימין המציא את נתניהו כדי להשלות את עצמו, אך המעבר של אנסבכר לתמיכה בבנט מהווה חבירה למי שהוא מגדיר כ"נוכל הפוליטי הגדול ביותר מאז הקמת המדינה, לאיש אשר הפך את בגידתו בבוחריו לנכס שניתן לסחור בו תמורת כס ראש הממשלה". פייגלין תקף את בנט ישירות: "מי שהצביע לנתניהו, רצה שנתניהו יהיה ראש הממשלה (שירמה אותו...) ומי שהצביע בנט – רצה שנתניהו יהיה ראש הממשלה (וירמה קצת פחות). מה שעשה בנט זה למכור את בוגדנותו בבוחריו לשמאל על מנת להפוך לראש ממשלה".

בהמשך דבריו קרא פייגלין לבצע תיקון עומק פנימי בתוך הציונות הדתית והמחנה הלאומי, ולהציב אלטרנטיבה ימנית ברורה ואמיצה לדרך אוסלו. הוא שרטט את קווי היסוד הנדרשים לשיטתו: "צריך לדבר ברורות על מדינה יהודית. נקודה! צריך להעמיד את ערביי 48 במקומם, צריך לבחור את בג"ץ בבחירות ישירות על ידי כלל הציבור".

את פנייתו לאנסבכר חתם פייגלין באזהרה פוליטית לקראת הבחירות ובנימת אכזבה אישית: "הציבור זז חזק ימינה וחזק עוד יותר אל הזהות היהודית, ובכל זאת – לצערי כך נראה – הימין הולך לאבד את השלטון. למה? כי את כל מה שרשמתי עכשיו השארנו לנתניהו שכמובן לא עשה דבר וחצי דבר. אז במקום לבנות אלטרנטיבה אמיתית, ברחת אל המרחב המתכחש לזהות שממנו נובעת הבעיה. יכולת להיות חלק מאותה מנהיגות חדשה – חבל".