בכל פעם שאנחנו צופים בתיעוד מהפגנות אנטי-ישראליות, או נחשפים לחומרים שמגיעים מהרצועה מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", קולה של הקריאה בערבית עולה מההמון: "ח'ייבר ח'ייבר יא יהוד, ג'יש מוחמד סוף יעוד". עבור רבים מאיתנו זו עוד סיסמת שנאה, אך מאחורי המילים האלו מסתתר איום ישיר וממוקד שנועד להזכיר לנו – ולא במקרה מהי המטרה הסופית שלהם.
כדי להבין את גודל השעה, צריך לחזור רגע אחורה. "ח'ייבר" היא נווה מדבר שהייתה ממוקמת בחצי האי ערב, ובה חיו במאה ה-7 קהילות יהודיות משגשגות בתוך מבצרים חזקים. בשנת 628 לספירה, מוחמד, מייסד האסלאם, יצא עם צבאו למערכה נגד אותם יהודים. הוא ראה בהם איום פוליטי וצבאי – גורם חזק ועצמאי שסירב להתכופף והקרב הסתיים בתבוסה קשה של היהודים, במצור, בטבח המגינים ובכניעה של הקהילה כולה.
מעזה ועד לכיכרות אירופה: המלחמה על התודעה
הסיסמה "ח'ייבר ח'ייבר יא יהוד, ג'יש מוחמד סוף יעוד" מתורגמת לעברית כ: "זכרו את ח'ייבר יהודים, צבא מוחמד עוד ישוב".
בתקופה האחרונה, ובמיוחד מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל", אנחנו שומעים את הקריאה הזו הרבה יותר. היא הפכה ל"המנון" בשיח של חמאס ובתיעודים המגיעים מתוך רצועת עזה. זה לא קורה בטעות: ארגוני הטרור משתמשים בזיכרון ההיסטורי הזה כ"תוכנית עבודה". הם לא מדברים על גבולות או על שלום; הם מבטיחים שמה שקרה ליהודי ח'ייבר לפני 1,400 שנה – הוא בדיוק מה שהם מתכוונים לעשות לנו היום.
המסר שיוצא מעזה מחלחל לכל מקום. כשאנחנו רואים את ההפגנות הסוערות בבירות העולם, המשתתפים שואבים השראה ישירה מהנרטיב העזתי. הם מפיצים את גרסת ה"ח'ייבר" כדי להבהיר שהם לא רק מוחים נגד מדיניות, אלא מבקשים להחזיר את הגלגל לאחור ולמחוק את הנוכחות היהודית בארץ ישראל.
יותר מסיסמה זו הכרזת כוונות
מי שהפך את הסיסמה לכלי תעמולה מודרני היה השייח אחמד יאסין, מייסד חמאס, כבר בשנות ה-80. כיום, כשהדברים מהדהדים מתוך המנהרות בעזה ומתוך ההפגנות בחו"ל, ברור שמדובר בסיפור אחר לגמרי.
כשיהודי או ישראלי שומע את המילה "ח'ייבר", הוא לא שומע ביקורת לגיטימית. הוא שומע קריאת קרב של מי שרואה בו דמות שדינה להשפלה וכליה. הסיסמה הזו היא תזכורת חיה לכך שהמאבק שלנו הוא לא רק על שטחים או על פוליטיקה, אלא מול תפיסת עולם שרואה בעצם קיומנו כאן עלבון שצריך לתקן, בדיוק כפי שהם תופסים את ח'ייבר כאירוע מכונן של ניצחון.
כשצופים בתיעודים האלו, חשוב לזכור: המילים האלו הן לא רק אוויר חם הן הכרזת כוונות אידיאולוגית, שמזכירה לנו בדיוק מול מי אנחנו עומדים.
