פסק הדין הדרמטי והחריג של בג"ץ, שפסל פה אחד את סבב הבחירות השני לתפקיד מבקר המדינה והורה על קיומו מחדש בשל הפגיעה בחשאיות ההצבעה, הצית סערה פוליטית חסרת תקדים וגרר מתקפה משולבת וחריפה במיוחד מצד גורמים מרכזיים בקואליציה, המזהירים מפני השלכות רוחב מרחיקות לכת.
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, היה הראשון לתקוף חזיתית את הלגיטימיות של בית המשפט העליון.
בהצהרה לוחמנית שפרסם האשים בן גביר את השופטים ברמיסת הדמוקרטיה ורצון הבוחר: "אלו שבחרו את עצמם, בניגוד לחוק, פוסלים את בחירתה החוקית של כנסת ישראל. בג״צ רומס את הכנסת, בהתנהלות אנטי דמוקרטית פרועה שכבר הפכה לשגרה". בן גביר סימן את המטרה לקראת הבחירות הבאות והצהיר: "המשימה החשובה ביותר שלי בקדנציה הבאה תהיה רפורמה משפטית מקיפה. לא אתפשר על גרם!".
אל קו המאבק הלוחמני הצטרפה מיד חברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד), שעלתה שלב וקראה לכנסת ישראל למרוד הלכה למעשה בפסק הדין ולהחרים את ההצבעה החוזרת. "עד כאן! בג"ץ עשה טעות אחת יותר מדי!", קבעה גוטליב בנחרצות. "אסור לקיים בחירות חוזרות למבקר המדינה.
הכנסת אמרה את דברה ובחרה מבקר מדינה. בג״ץ מחנך את הכנסת?? לא עוד!". גוטליב התרתה כי "לא נבחר שנית מבקר מדינה. המשמעות היא שלאזרחי ישראל, בחסות בג"ץ, לא יהיה לאן לפנות", וחתמה: "כנסת שמכבדת את עצמה לא מכניעה את עצמה לפסק דין בזוי של בג"ץ".
מי ששיקף את החשש הכבד ביותר של הקואליציה לעתיד הוא חבר הכנסת חנוך מילביצקי (הליכוד), שהרחיב את היריעה והזהיר כי הפסילה הנוכחית היא רק יריית הפתיחה לקראת התערבות משפטית ישירה בזהות השלטון בישראל. "זה רק הפרומו למה שהם מתכוונים לעשות בבחירות הכלליות", התריע מילביצקי.
הבעיה המרכזית של נתניהו זה לא העניין של קיום בחירות חוזרות למבקר המדינה אלא החשש (הסביר) שבבחירות חשאיות, הוא לא יצליח למנות את עורך הדין שלו למבקר המדינה.