לקראת יום ה-1,000 לטבח ה-7 באוקטובר, תיפתח בישראל תערוכה מיוחדת ומרטיטה שתציג לראשונה עשרות חפצים אישיים של נרצחי הטבח, הנופלים והחטופים. תערוכת "1,000 זיכרונות" תוצג בבית אריאלה בתל אביב, בלב כיכר החטופים, ותהיה פתוחה לקהל הרחב לאורך יום חמישי הקרוב (2.7).
התערוכה, שמאורגנת על ידי ממועצת אוקטובר, תציג חפצים שכל אחד מהם מספר סיפור אישי שלם - על חיים שנקטעו, על חלומות שלא התגשמו ועל משפחות ששולמו במחיר הכבד ביותר. בין המוצגים: אופניו של אריאל ביבס ז"ל, הסטטוסקופ ומדי הפרמדיק של עמית מן ז"ל, צעיף מכבי חיפה של ליאור טרשצ'נסקי ז"ל, קופסת הלגו של נטע ברעם ז"ל, הכומתה של התצפיתנית נועה פרייס ז"ל, הגיטרה של שחר מתיאס ז"ל ועוד עשרות פריטים.
"זו תערוכה על החיים, לא על המוות"
כל מוצג בתערוכה מלווה בסיפור אישי שנכתב יחד עם בני המשפחה. "זו אינה תערוכה על המוות, אלא על החיים", הבהירו ממועצת אוקטובר. "על הילד שאהב לבנות לגו, על הפרמדיקית שלא הפסיקה להציל חיים, על המוזיקאית שלא הספיקה להשלים את אלבומה, על הנער שהתרגש בכל משחק כדורגל, על האב שאהב לטייל עם משפחתו ועל האנשים שהיו הרבה יותר מהכותרת שבה נודע סופם".
בין המוצגים הנוספים: חולצתו של איתי חן ז"ל שאיתה נחטף ב-7.10, חד האופן של דרור בהט ז"ל, ערכת הדי.ג'יי של דן דמרי ז"ל, הפיג'מה של ים גולדשטיין-אלמוג ז"ל, הפעמונים של דניאל אשר כהן ז"ל, נעלי הכדורגל של רון יהודאי ז"ל, השידה שבנה ירדן בוסקילה ז"ל עם אביו והשבלול של סיגל לוי ז"ל.
ממועצת אוקטובר מסרו: "ביקשנו להנציח לא את הדרך שבה הם נרצחו, אלא את הדרך שבה הם חיו. כל חפץ בתערוכה הוא עולם שלם של אהבות, חלומות, משפחה ותקווה. כשמחברים את כולם יחד מתקבלת לא רק תערוכה אלא דיוקן של מדינה שלמה שאיבדה את יקיריה ומסר אחד ברור: אסור שהזיכרון שלהם יהפוך לעוד עמוד בספרי ההיסטוריה".
שורדי השבי: "הבגדים האלה הם עדות חיה"
חלק מרגשי במיוחד בתערוכה יוקדש לעדויות של שורדי השבי. ארבל יהוד בחרה להציג את תג האסירה ותעודת השחרור שניתנו לה ביום השחרור, לצד מכנס ירוק וטופ שחור - הבגדים שלבשה בבוקר ה-7 באוקטובר כאשר נחטפה ממיטתה. אלה היו הבגדים היחידים שנותרו עמה לאורך כל תקופת השבי, מתחת לסידל, לג'ילבאב ולחיג'אב שנאלצה ללבוש.
"את התכשיטים לקחו ממנו. יחד איתם ניסו לקחת גם את גופה, את נפשה ואת חירותה", נכתב בתיאור המוצג. "גם בבוקר השחרור לבשה את אותם בגדי חטיפה מתחת לבגדים שבהם שוחררה. לאחר שחזרה, הרצון הראשון היה להשמיד את הבגדים האלה. אך לבסוף בחרה לשמור אותם משום שהם אינם רק בגדים. הם עדות פיזית, חיה ובלתי ניתנת להכחשה למה שעברה".
שורד השבי אריאל קוניו בחר להציג את תעודת האסיר ותעודת השחרור שניתנו ביום שחרורו, לצד חולצה כתומה שליוותה אותו לאורך תקופת השבי ובגדי השחרור שחמאס אילץ אותו ללבוש - גופייה ארוכה בצבע חאקי ומכנס ארוך תואם, בגדים שנועדו לדמות מדי צה"ל.
רום ברסלבסקי בחר להציג את "תעודת השחרור" שקיבל מהג'יהאד האיסלמי, ושעליה חתם לאחר מכן נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. "בחיים שלי לא קיבלתי הרבה תעודות, אבל בזאת זכיתי ביושר", כתב. "אחרי שנתיים של שבי שובר נפשית ופיזית, הגיע הרגע הגדול - עסקת החטופים. התעודה הזו מסמלת את מי שאני, את הדרך שעברתי ואת הכח היהודי שבי".
"הפיג'מה הצהובה מסמלת את האור"
דניאל אלוני בחרה להציג את הפיג'מה שקיבלה ימים ספורים טרם שחרורה. "במשך חודשים לבשתי בגד אחד בלבד. בגד שלא הוחלף ולא כובס, שספג לתוכו את הזיעה, הלכלוך, הפחד והייאוש", שיתפה. "החלטתי שלא אלבש את הפיג'מה החדשה. שמרתי אותה ליום בו אצא משם, אם אזכה לצאת".
"ביום שבו התבשרנו שאנחנו משתחררות מהגיהינום ההוא, מהחיים הבלתי אנושיים שמתחת לאדמה, לבשתי אותה", המשיכה אלוני. "הרגע שבו פרצתי בבכי היה הרגע שבו יצאנו אל האור. השמש סינוורה את עינינו אחרי ימים ארוכים של חושך, פחד ורעב. זה היה רגע אחד שבו בטוב ניצח את הרע. מאז שמרתי את הפיג'מה הצהובה, עבורי היא מסמלת את האור, את החופש ואת החיים שקיבלנו מחדש".
שורדי השבי אילנה גריצ'ווסקי ובן זוגה מתן צנגאוקר בחרו להביא לתערוכה את הפריט היחיד שנותר מהבית ממנו נחטפו - מיקרוגל מחורר מכדורים.
ארבל ואריאל ביקשו למסור: "החפצים שלפניכם אינם מייצגים רק את הסיפור שלנו. הם מספרים את סיפורם של כל מי שנחטפו, נרצחו, נפצעו ונשאו את מחירו של אותו יום ושל הימים שבאו אחריו. יהיו מי שיבקשו לשכוח. יהיו מי שינסו לטשטש, להכחיש או למחוק. אנחנו לא נאפשר זאת".
"אנחנו עומדים כאן היום בזכות עשרות לוחמים, לוחמות ואזרחים אמיצים שפעלו, נאבקו והקריבו למען חיינו", הוסיפו. "את חובנו כלפיהם, וכלפי מי שכבר אינם, נישא תמיד. אנחנו מבקשים מכם: אל תזכרו רק בימי ציון או במספרי הימים. זכרו בכל יום את מי שכבר אינם, את מי שעדיין נושאים את הפצעים בגוף ובנפש, את המשפחות השכולות, את הפצועים, את החטופים ואת כל מי ששילמו מחיר כבד כל כך".
חלק מאירועי יום ה-1,000
תערוכת "1,000 זיכרונות" היא חלק מאירועי יום ה-1,000 שיתקיימו ביום חמישי הקרוב ברחבי הארץ, ובהם למעלה מ-80 מוקדי זיכרון ומחאה. במקביל, תנועת "קומו" ומשפחות 7 באוקטובר הכריזו על פתיחת ההכנות לטקס הזיכרון הלאומי שייערך ב-7 באוקטובר בפארק הירקון.
הטקס, שהפך בשנתיים האחרונות למוקד המרכזי לציון יום הטבח, ייערך השנה במתכונת חדשה של "פארק פתוח", במטרה לאפשר לרבבות ישראלים לקחת חלק בטקס הזיכרון הגדול ביותר בתולדות המדינה. הטקס יתקיים בערב יום רביעי, 7.10, בהשתתפות מאות משפחות שכולות, ניצולי שבי, נציגי הקהילות שנפגעו ומיטב אמני ישראל.
יונתן שמריז, ממייסדי הטקס, אמר: "מתכננים את אירוע הזיכרון הגדול בתולדות המדינה. עם פארק פתוח, ללא טריבונות וכיסאות מסומנים, יחד עם הקהילות ושורדי השבי, נקיים אירוע שיאחד את העם בכאב ובתקווה". עמרי שפרוני, ממייסדי הטקס, הוסיף: "אנחנו המשפחות לא יכולים לשכוח ולא יכולים לטשטש. לקחנו אחריות לספר מה שקרה באמת על במה לאומית".