למרות התנגדות היועמ"שית: חוק יסוד לימוד התורה אושר לקריאה ראשונה 

נוסח הצעת החוק, לאחר הערות ועדת שרים לענייני חקיקה, מבקש לקבוע כי לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל. במוקד הדיון עמדה השאלה האם ההצעה אכן מגדירה ערך יסוד חוקתי ברור ומה השלכותיה האפשריות.

המשנה ליועמ"שית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי מסרה: אי אפשר להתקדם לקריאה ראשונה לפני שנענה על השאלה מה מטרת החוק. לפי מה שמציעי החוק אמרו בדיונים כאן החוק הגיע מתוך תפיסה שהמקום של החרדים בחברה הישראלית אינו מאוזן, ואז אנחנו במקום אחר ודורש דיון נוסף על נושאים כמו חובות וזכויות. השאלות שעלו על השולחן על מיהו אדם חרדי הן שאלות ראויות וכבדות משקל, אך החוק כפי שהוא מנוסח לא עונה עליהן.

חה"כ יוסי טייב: ההיגיון החוקתי מוגדר היטב ואין בו עמימות. יש בו מעמד ערכי שנועד להגדיר תעודת זהות לעם הזה. ויש מעמד דקלרטיבי, להעניק לשופטים מטריה חוקתית בין ערך לימוד התורה לערכי יסוד אחרים.

חה"כ מירב מיכאלי: כשמוזילים חוק יסוד והופכים אותו לאדנן פוליטי במחטף בשלושה ימים, מה אתם מצפים מבית המשפט העליון? התורה הייתה קיימת לפני קום המדינה ולא זקוקה לחוק הזה. מדובר בחוק לגברים לומדי תורה בלבד וישים אותם מעל חוקים אחרים.

חה"כ יצחק גולדקנופף הדגיש את הרקע להצעה: מטרת החוק להכיר בתורת ישראל שניתנה בהר סיני וכולנו מאמינים בה. איך יתכן שכאן בישראל, אחרי כל הצרות שעם ישראל עבר, יהודים עוצרים יהודים על לימוד תורה. למה אנחנו מבקשים את החוק הזה? כי קרה משהו במדינה. אנחנו לא רוצים להיות בצד השני, שללומד תורה יתנו עונש כאילו הוא גנב. הגענו למצב שלומדי התורה הם בתחתית קבלת העונשים.

בדיון עלו גם שאלות באשר להשלכות המעשיות של החוק. חה"כ ולדימיר בליאק אמר: על הסעיף הראשון כולנו מסכימים. אבל סעיף 2 הוא יישומי, מהם מאזני צדק ובאיזה ערכים מדובר? האם יש משמעות תקציבית לחוק? אני לא מקבל מענה לשאלה הזאת וכנראה יש סיבה. על כך השיב, חה"כ משה גפני: על חוק יסוד אדם וחירותו ועל חוק יסוד חופש העיסוק מעולם לא שאלו האם יש השלכה תקציבית. השאלות האלה מכוונות למקום מסוים. החוק הזה לא יפגע בשום זכות והטבה לחיילים ולחיילי מילואים. החוק עוסק בערך לימוד התורה בלבד.