מיום חמישי 

ממעטין בשמחה: הלכות ימי בין המצרים לפי מנהגי כל העדות

הרב הראשי לישראל, הרב קלמן בר מפרסם קובץ הלכות לימי בין המצרים המתחילים מיום חמישי י"ז בתמוז, שבו הובקעה העיר ירושלים, ונמשכים עד תשעה באב, שבו חרבו בית המקדש הראשון והשני

מתפללים בעיר העתיקה לבניין בית המקדש (חיים גולדברג/פלאש90)

הלכות ימי בין המצרים - בין י"ז בתמוז לט' באב

ימי בין המצרים מתחילים מי"ז בתמוז, שבו הובקעה העיר ירושלים, ונמשכים עד תשעה באב, שבו חרבו בית המקדש הראשון והשני. בימים אלו נוהגים מנהגי אבלות ההולכים ומחמירים בהדרגה. ישנם חילוקי מנהגים בין בני אשכנז לבני ספרד, ובמקום הצורך צוין הדבר להלן.

נישואין

למנהג האשכנזים וחלק מקהילות הספרדים אין עורכים נישואין מי"ז בתמוז ועד לאחר תשעה באב. למנהג רוב קהילות הספרדים אין עורכים נישואין מראש חודש אב ועד לאחר תשעה באב. ואף במקום שיש צדדי היתר, ראוי להימנע מעריכת נישואין בימים אלו, שאין בהם סימן ברכה לנישואין. (שו"ע ורמ"א סימן תקנ"א סעיף ב'; שו"ת שבות יעקב חלק ב' סימן ל"ה; בן איש חי ש"א פרשת דברים אות ד', שו"ת יביע אומר חלק ו' או"ח סימן מ"ג).

אירוסין ו'תנאים'

מותר לערוך אירוסין ו'תנאים' בכל ימי בין המצרים. סעודת אירוסין מותרת עד ראש חודש אב, אך ללא כלי נגינה, ואילו מראש חודש אב אין עורכים סעודת אירוסין. בסעודת ה'תנאים', כשנעשית לאחר ראש חודש אב, אין עורכים סעודה, אלא מיני מתיקה בלבד; ומותר לשיר בפה בלבד, בלא כלי נגינה. (שו"ע סימן תקנ"א סעיף ב'; משנה ברורה שם ס"ק ט"ז, י"ט; הליכות שלמה פרק י"ד סעיף ו' והערה ד')

ריקודים ומחולות

אין לעשות ריקודים ומחולות מי"ז בתמוז ואילך. (משנה ברורה סימן תקנ"א ס"ק ט"ז).

שמיעת מוזיקה וכלי נגינה

אין לשמוע מוזיקה או כלי נגינה מי"ז בתמוז ואילך, אף ללא ריקודים ומחולות. האיסור כולל גם מוזיקה מהקלטות, וחל גם על קטנים שהגיעו לגיל חינוך. במקום צורך רפואי או נפשי, כגון צער, בדידות או מצב רפואי, יש מקום להקל לפי הצורך. (שו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סימן כ"א; שו"ת מנחת יצחק ח"א סימן קי"א; שו"ת שבט הלוי ח"ח סימן קכ"ז; הליכות שלמה; שו"ת אור לציון ח"ג פרק כ"ה אות ב'; אשרי האיש פרק ס"ח סעיף ז').

שירה בפה ומוזיקה ווקאלית

שירה בפה מותרת מעיקר הדין. אולם מראש חודש אב יש למעט בשירי שמחה.

לגבי מוזיקה ווקאלית נחלקו הפוסקים, ויש המחמירים להימנע ממנה. (שדי חמד מערכת בין המצרים סימן א' אות י'; שו"ת אגרות משה ח"א סימן קס"ו; שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סימן ל"ג; שו"ת שבט הלוי ח"ב סימן נ"ז, ח"ח סימן קכ"ז; שו"ת אור לציון ח"ג פרק כ"ה אות ב').

הרב הראשי לישראל, הרב קלמן בר (חיים גולדברג/פלאש90)

תספורת

למנהג האשכנזים אין מסתפרים מי"ז בתמוז ועד לאחר תשעה באב, ולמנהג רוב קהילות הספרדים אין איסור תספורת אלא בשבוע שחל בו תשעה באב. האיסור כולל תספורת הראש, הזקן והשפם, וכן גילוח הנהוג באופן קבוע. הוא נוהג בין באנשים ובין בנשים, וכן אסור לגדולים לספר את הקטנים. גם לכבוד שבת אין מסתפרים. לצורך מצווה, כגון בעל ברית או חתן בר מצווה, יש להיוועץ במורה הוראה.

(שו"ע סימן תקנ"א סעיפים ג', י"ב, י"ד; רמ"א שם סעיף ג'; שערי תשובה שם סק"א; משנה ברורה שם ס"ק ה', ל"ב, ע"ט, פ'; שו"ת אגרות משה או"ח חלק ד' סימן ק"ב, חלק ה' סימן כ"ד; שו"ת אבן ישראל חלק ז' סימן כ"ז; שו"ת שבט הלוי חלק י' סימן פ"א; שו"ת משנה הלכות חלק ו' סימן מ"ה; אשרי האיש חלק ג' פרק ס"ח סעיף ו')

נטילת ציפורניים

מותר ליטול ציפורניים מי"ז בתמוז ועד ראש חודש אב. מראש חודש אב יש מחלוקת בין הפוסקים, ולפיכך ראוי להקדים וליטלן קודם לכן. לצורך טבילת מצווה מותר לכל הדעות. כאשר תשעה באב חל בשבת, מותר ליטלן בערב שבת לכבוד השבת. כמו כן מותר לגזוז ציפורני ילדים קטנים, וכן כאשר הציפורניים עודפות על הבשר. (קיצור שו"ע כלל קכ"ב סעיף ה'; משנה ברורה סימן תקנ"א ס"ק כ'; בן איש חי ש"א פרשת דברים אות י"ג; הליכות שלמה פרק י"ד סעיף כ"ו; אשרי האיש פרק ס"ט סעיף מ"ו).

ברכת שהחיינו, הטוב והמטיב והגומל

טוב להימנע מלברך ברכת 'שהחיינו' בימי בין המצרים על פרי חדש או בגד חדש, ולכן אין לאוכלם או ללובשם באופן המחייב ברכה זו. בשבת ובראש חודש מותר לברך 'שהחיינו', אולם לאחר ראש חודש אב יש להחמיר אף בשבת. ברכת 'הטוב והמטיב' וכן ברכת 'הגומל' מותרות בימי בין המצרים. (שו"ע סימן תקנ"א סעיף י"ז; משנה ברורה שם ס"ק מ"ה, צ"ח, צ"ט; סידור יעב"ץ; שערי תשובה שם ס"ק י"ח; שדי חמד מערכת בין המצרים סימן ב' אות ג'; שו"ת אגרות משה או"ח ח"ג סימן פ').

תיקון חצות

כתב האר"י ז"ל שראוי להתאבל בימי בין המצרים לאחר חצות היום ולבכות על חורבן בית המקדש במשך כחצי שעה. משום כך נהגו רבים לומר תיקון חצות בימים אלו לאחר חצות היום. מנהג זה אינו נוהג בערב שבת, בערב ראש חודש, בראש חודש ובערב תשעה באב. (משנה ברורה סימן תקנ"א ס"ק ק'; ערוך השולחן שם סעיף ל"ט)

זהירות מדברים שיש בהם סכנה

בימי בין המצרים ראוי להימנע מטיולים, ואף שמעיקר הדין אין בכך איסור עד ראש חודש אב, מכל מקום נכון למעט בהם משום אבלות הימים. כמו כן יש להקפיד במיוחד להימנע ממקומות שיש בהם חשש סכנה או מפעילויות שיש בהן סיכון מיותר.

ראוי גם לדחות ניתוח שאינו דחוף לאחר ימי בין המצרים, ולכל הפחות שלא יקבע לאחר ראש חודש אב, בשעת הצורך יש מקום להקל.

מעיקר הדין מותר לרחוץ בים ובבריכה, אך יש שכתבו שיש להימנע מכך כאשר אין בכך צורך. וכן מותר לטוס בימי בין המצרים, אולם בתשעת הימים ראוי להימנע מטיסות שאינן נחוצות. (מקור חיים לבעל חוות יאיר אות י"ד; שדי חמד מערכת בין המצרים סימן א' אות י'; אמת ליעקב עמ' רכ"ד; שו"ת שבט הלוי ח"י סימן כ"ו; מבית לוי בין המצרים אות י"ד והערה ז'; אשרי האיש פרק ס"ט סעיף ה'; הליכות שלמה פרק י"ד סעיף כ"ד והערה ה'; שו"ת אור לציון ח"ג פרק כ"ה אות ה').

אסיים בתפילה כי יתקיים בנו בקרוב דבר ה' ביד נביאו זכריה (ח, יט): "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ". אמן ואמן.

סרוגים premium

המהדורה המובחרת!

הטבת השקה מיוחדת:

במקום 39 בחודש עכשיו ב 0

הצטרפו אלינו