מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם דוחות מיוחדים המציגים תמונה קשה של הטיפול בפצועי מלחמת חרבות ברזל, החל מהשעות הראשונות של מתקפת 7 באוקטובר ועד לשלב השיקום הרפואי. מהדוחות עולה כי מערכות המדינה התמודדו עם אירוע חסר תקדים, אולם לצד פעילותם של גורמי הרפואה וההצלה נחשפו גם שורה של כשלים מערכתיים המחייבים טיפול.
בדוח העוסק בפינוי הפצועים מתאר המבקר מציאות שבה פצועים רבים הגיעו לבתי החולים באופן עצמאי או באמצעות אזרחים, לאחר שבאזורים רבים לא ניתן היה להגיע אליהם במהירות בשל הקרבות והמצב הביטחוני. הדוח מציג עדויות רבות על פינוי מאולתר ועל העומס החריג שנוצר על מערך הפינוי והקליטה בבתי החולים.
עוד בוחן את שלב השיקום הרפואי, וממנו עולה כי מערכת הבריאות נדרשה להתמודד עם מספר חסר תקדים של נפגעים. לפי הנתונים, עד ספטמבר 2025 נפצעו כ-20 אלף חיילים ואנשי כוחות הביטחון, ולצדם כ-1,600 אזרחים שנפצעו. כ-10% מהפצועים הוגדרו בדרגות פציעה קשה או בינונית, וכ-1,660 פצועים אושפזו במחלקות השיקום בבתי החולים.
לצד הרחבת מערך השיקום במהלך המלחמה, המבקר מצביע על פערים המחייבים טיפול. מהדוח עולה כי עוד לפני המלחמה היו בישראל כ-850 מיטות שיקום בלבד, ורק בעקבות העומס החריג אושרה פתיחתן של כ-320 מיטות נוספות. במקביל מתואר עומס משמעותי על מערכי השיקום והצורך בהמשך חיזוק כוח האדם, התשתיות והמחשוב, כדי להעניק מענה לאלפי הפצועים הזקוקים לטיפול ממושך.
מבקר המדינה קובע כי לצד המאמצים שנעשו במהלך הלחימה, יש להפיק לקחים מהירים ולחזק את ההיערכות הלאומית לאירועים רבי נפגעים. בין היתר ממליץ המבקר לשפר את תהליכי הפינוי, לחזק את שיתוף הפעולה בין כלל הגופים, להרחיב את יכולות השיקום ולהאיץ את שדרוג מערכות המחשוב באגף השיקום של משרד הביטחון, כדי לשפר את השירות לנכי צה"ל ולפצועי המלחמה.
דוח נוסף של מבקר המדינה מגלה כי גם בכל הנוגע לניהול הסיוע האזרחי לאחר מתקפת 7 באוקטובר, המדינה הגיעה למלחמה ללא היערכות מספקת. לפי המבקר, הממשלה ניסתה רק לאחר פרוץ המלחמה להקים מערך מתכלל שירכז את פעילותם של הגופים התורמים וההתנדבותיים, אך הניסיון לא צלח. עוד נמצא כי בכמחצית ממשרדי הממשלה שפעלו מול גופי סיוע כלל לא מונה גורם אחראי לקשר עם אותם גופים בשגרה ובחירום.
המבקר מציין כי כבר לפני המלחמה לא הוקמו מנגנוני תיאום מסודרים ולא הושלמה היערכות כוח האדם בתחום. גם כשנה ושמונה חודשים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, היחידה הממשלתית האמונה על שיתופי פעולה רב-מגזריים טרם ריכזה את הידע שנצבר לצורך הפקת לקחים והיערכות טובה יותר למצבי חירום עתידיים.
תגובת משרד הביטחון:
משרד הביטחון מסר כי הוא "רואה בשיקום פצועי ופצועות מערכת הביטחון אתגר לאומי ראשון במעלה". לדבריו, מאז 7 באוקטובר קלט אגף השיקום למעלה מ־25 אלף פצועים מהמלחמה, וההערכה היא כי עד שנת 2028 יטפל האגף בכ־100 אלף פצועים. במשרד ציינו כי בהתאם להמלצתם הוקמה ועדת מומחים בראשות פרופ' שלמה מור יוסף, שגיבשה תוכנית פעולה מקיפה הנותנת מענה גם לסוגיות שעלו בדוח המבקר.
עוד הדגיש משרד הביטחון כי מדיניות "שיקום לפני בירוקרטיה" נועדה לאפשר לפצועים לקבל מעטפת טיפול רפואית ונפשית מלאה מבלי להידרש תחילה לוועדות רפואיות, וכי 70% ממבקשי ההכרה בתקופת המלחמה הוכרו בתוך 48 שעות. במשרד הוסיפו כי כלל הפצועים קיבלו טיפול רפואי ושיקומי גם לפני קביעת דרגת נכות, וכי לא תתבצע גביית חובות ממי שקיבלו מקדמות במסגרת המתווה. בנוסף צוין כי למרות המחסור הארצי במטפלים וברופאים, הורחבו משמעותית שירותי השיקום והטיפול הנפשי.
תגובת צה"ל:
צה"ל מסר כי הוא רואה בטיפול ובפינוי הפצועים "נושא ערכי מהמעלה הראשונה", והודה כי "צה"ל כשל במשימתו להגן על יישובי הנגב המערבי ב־7 באוקטובר". לצד זאת צוין כי היקף הפצועים היה חריג ביחס ליכולות הפינוי באותו יום, וכי הכוחות פעלו תחת לחימה קשה תוך מתן עדיפות להצלת חיים ולהדיפת המחבלים.
בצה"ל הוסיפו כי האחריות על ויסות הפצועים בין בתי החולים אינה מוטלת על פיקוד העורף אלא על משרד הבריאות והרשות העליונה לאשפוז, וכי בעקבות לקחי המלחמה שולבו אמצעי השליטה של מד"א בחמ"לי הרפואה הצה"ליים לשיפור התיאום. עוד נמסר כי צה"ל תומך בהמלצת המבקר להקים ממשק מידע משותף עם אגף השיקום, במטרה לשפר את הרצף הטיפולי עבור הפצועים.