ירון אברהם מופתע: "אני לא מזהה שום ביקורת על נתניהו"  

קוזין כתב: "כ"ץ בעצם מאשים את רה"מ נתניהו ואת הנשיא טראמפ בכך שביחד חיברו את זיכרון איראן ולבנון. למעשה הוא טוען שנתניהו נשבר מול הנשיא טראמפ להכניס את ישראל למצב אסטרטגי עגום בו איראן שולטת מה יקרה בלבנון מונעת מישראל לפעול כפי שהייתה רוצה.

האשמה חמורה. מעניין אם רה"מ יימצא לנכון להגיב עליה".

חברו ירון אברהם השיב לו: "ביקשתי את התמלול המלא של הדברים של שר הביטחון. אני לא מזהה שם ביקורת על נתניהו, לא ישירה ולא מרומזת".

כהוכחה לדבריו הוא הביא את הציטוטים המלאים של כ"ץ: "ראש הממשלה נאבק בגבורה, אני הייתי עד לארבע שיחות. הייתי עד לארבע שיחות טלפוניות בין ראש הממשלה לנשיא ארצות הברית, כשהנשיא ניסה ללחוץ לקשור בין איראן ללבנון.

ראש הממשלה עמד בגבורה, אני אומר לכם. איראן לחצה כל הזמן על ארצות הברית ללחוץ את ישראל, על מנת להפסיק את זה. אנחנו באותו זמן תקפנו בכל לבנון, אני מזכיר. באותו זמן היו 700,000 מפונים מהדאחיה ו-600,000 מפונים בדרום.

אחת נקודה שלושה מיליון, אוקיי? 600,000, אגב, היו לא רק עד הליטאנים, גם היו עד א-זרעיני גם צור הייתה מפונה ברובה, חוץ מהנוצרים וכל הדברים האחרים. זה המצב שרצינו, אגב, כמנוף החזק ביותר לשינוי המצב בלבנון, וזו הייתה מטרה לעקר את שיני הנחש, את הארס לשיני הנחש, ולהכריע את החיזבאללה בלבנון.

אני אומר את זה, זו הייתה המטרה שאני דגלתי בה וחשבתי שהפעם היא ריאלית, עקב מה שעשינו באיראן, עקב הנחישות שלנו, עקב היכולות, עקב העובדה שכולם תמכו במטרה הזאת, שעכשיו חזרנו אליה. כך ראינו. זה לא היה נגמר בדרום לבנון או בדאחיה. אנחנו היינו מפנים כפרים בבקעת הלבנון לפינוי אווירי, חיזבאללה בכל מקום בצורה הכי קשה שיש. הכי קשה כדי להביא ביטחון לתושבי הצפון. רק לתכלית הזאת".

עוד אמר כ"ץ: "אמרתי לצה"ל, צה"ל הכין תוכניות. היינו ערוכים לדבר הזה. אני לא ראיתי עוד ארגון טרור שמתחנן להפסקה שיש. בדרך כלל הם אומרים, ירינו אחרונים, אנחנו ממשיכים לראות, אתם זוכרים, בעזה, בכל מקום, כן? פשוט האיראנים הבינו, אנחנו ידענו, אולי כללית היה קשה, זו הייתה המטרה. בשיחה החמישית לא הייתי נוכח. הנשיא עמד על זה בכל תוקף, והוא חיבר בין הזירות. חיבר בין הזירות.

גם אז בעצם ראש הממשלה הביא, אוקיי, לא נפיל בניינים בבירות, אבל נוכל עוד לתקוף כירורגית, אוקיי, חיסלנו את מפקד רדואן אחרי זה, או דברים מהסוג הזה, אבל כן, זו הייתה עמדתנו. אני מצטער על החיבור הזה, אבל זה היה אינטרס אמריקאי, שהוא מאוד מאוד רצה לקדם אפשרות למשא ומתן עם איראן וכו', והוא ראה את הדבר הזה כמפריע לו.

אז זה, כשאתה הולך לשותפות, יש לזה יתרונות, ויש לזה גם אילוצים מסוימים, אבל אז עברנו לתוכנית B, ותוכנית B, הוא היה בעצם העמקת הקו הצהוב ושאר הדברים שאני אתאר, אבל בדאחייה חזרו התושבים, וגם לחלק מאזור דרום לבנון, שלא בתוך הקו הצהוב, לא כולם אגב, חזרו גם תושבים.

וגם החיזבאללה, הוא עיבה את נוכחותו, גם מדרום לליטאני, שלא בתוך הקו הצהוב, תוצאה מהמצב הזה. ואז אנחנו קיבלנו, קיבלנו אותה, קיימנו דיונים. האם להרחיב את התמרון. אותה הסיטואציה שאני מתאר לכם על החרמון, אותה הסיטואציה על התמרון הראשון"