רותי נבון: "השירים שיוצאים היום לא יחזיקו עוד שנה"

"קובי ואני אנחנו כמעט כמו משפחה", מספרת נבון בהתרגשות ל"סרוגים" על החיבור המחודש. "השיר הזה, שכתבה גילה לפידות, הוא שיר אהבה לכל דבר – למישהו, לאלוקים, לעולם, ולארץ ישראל האהובה שלנו. פשוט הגיע זמנו סוף סוף לצאת לעולם".

"תחנות הרדיו אוהבות להשמיע מוזיקה ישנה"

למרות ההתרגשות מהשיר החדש, נבון לא מהססת להביע ביקורת חריפה על תעשיית המוזיקה המקומית ותחנות הרדיו, שנוטות, לדבריה, להתעלם מהחומרים החדשים של דור הוותיקים.

"הייתי 22 שנה בארץ והופעתי לאורכה ולרוחבה, אבל לצערי, תחנות הרדיו שלנו אוהבות להשמיע מוזיקה ישנה. דיברתי עם המון זמרות מהדור שלי וכולן אומרות אותו דבר. החלטתי שאני לא הולכת להקליט לשום דבר ולהשקיע הרבה כסף שילך לזבל".

נבון מספרת על אכזבה קשה בקרב כוכבות גדולות בארץ שלא זוכות לבמה ברדיו לחומרים חדשים: "הזמרות שלנו שמופיעות בארץ – יש להן קולות ושום דבר לא השתנה. יש לנו קול רלוונטי וסאונד רלוונטי. הצעירים והזמרים החדשים מקסימים, רובם שרים נהדר ויש יציאות שהן ערב לאוזניים, אבל יש שירים שיוצאים היום שעוד שנה לא יזכרו אותם. זה לא יחזיק ולא יישאר כנכס צאן ברזל".

העבודה על פרויקט "ריקוד החיים" – לצד ענקים כמו אילנית, עוזי פוקס ועדנה גורן – מעניקה לה תחושת סיפוק עמוקה. "זה נורא כיף, כולנו אוהבים את קובי אשרת והלחנים שלו הם לגמרי לטעמי. אנחנו כבר מבוגרים ולא יודעים מתי נלך, אבל אנחנו משאירים עקבות בארץ היקרה שלנו".

"הנשמה של המדינה פצועה"

מעבר למוזיקה, נבון, שעשתה בעבר מהלך אמיץ ויוצא דופן כחלוצת החזרה בתשובה בקרב אמני ישראל, מתייחסת גם לגל ההתחזקות הרוחנית ששוטף את המדינה בתקופה האחרונה.

"אנשים מתחזקים בגלל שהם רוצים, הנשמה של המדינה שלנו פצועה", היא אומרת בכאב. "אנחנו עם שסובל כל החיים, ועכשיו, אחרי הטרגדיה האיומה שעברנו, אנשים מתחילים לחפש את השם יתברך, את הרוח, את האלוקות. זה לא טרנד. זה חיפוש נורמלי, כמו שלי קרה לפני המון שנים".

עבור נבון, החיבור לדת היה מפלט טבעי מהריקנות שחוותה בשיא ההצלחה. "המוזיקה הביאה אותי לפסגות, אבל ידעתי שיש משהו מעבר לזה. הגעתי לפסגה חומרית מאוד מהר בארץ, ואז פתאום את אומרת 'זה הכל? זה כל מה שיש?'. בדיוק הייתי בארה"ב ונכנסתי לזה ישר, דרך הרבי מליובאוויטש וחב"ד".

היא מסכמת ברוגע ובביטחון לגבי הדרך שבה בחרה עבורה ועבור משפחתה: "כשאת לומדת תורה זה חומר שלעולם לא ייגמר ותמיד יספק אותך. אני רגועה שילדיי הולכים בדרך הזאת, כי אם אין שום גדר – זה יכול להידרדר למקומות מאוד רעים. כל החברים שלי חילונים ואני אוהבת אותם, אבל הכל תלוי באופי של האדם".