מסע הלוויה נפתח בדבריו המצמררים של יהודה חבשוש, סבו של נוה הי"ד, שביטא את גודל השבר והאמונה העמוקה המלווה את המשפחה ברגעיה הקשים ביותר: "נוה, נכד יקר שלנו. אנחנו עדיין לא קולטים. באיזה עולם אנחנו חיים שסבא צריך לקבור את הנכד שלו, במקום שהדברים יהיו הפוכים. איוב אומר: 'כי פחד פחדתי ויאתייני, ואשר יגורתי יבוא לי'. מאז גיוסך לשריון פחדתי מהרגע הזה, מהמציאות הזאת".
הסב הוסיף מתוך תעצומות נפש: "כנראה שהקדוש ברוך הוא החליט לשתף גם אותנו בהקרבה למען עם ישראל וארץ ישראל. אני מתפלל שתבוא אליי בחלום, שתאמר לי שטוב לך במקומך. אנחנו מאמינים בני מאמינים ויודעים שהקדוש ברוך הוא עושה רק טוב בעולמו, גם אם אנחנו לא מסוגלים להבין זאת. אני בטוח שאתה נמצא תחת כיסא הכבוד. תתפלל על ההורים, על האחיות ועל כל המשפחה, שנדע להכיל את החיסרון הגדול שהשארת אחריך".
ראש מועצת בנימין: "לא לעצור באמצע הדרך"
ראש מועצת בנימין, ישראל גנץ, הדגיש בדבריו את צוואתו הערכית של נוה, כפי שבאה לידי ביטוי בכתביו שלפני השירות הצבאי: "נוה כתב לפני גיוסו על הרצון לשרת, לתרום ולהשפיע, מתוך ידיעה ש'בשביל משימות כאלו באנו לעולם'. הוא כתב שלהיות חייל זו זכות ושאדם צריך להיות משמעותי, לא משנה איפה. נוה לא רק כתב את הדברים האלה – הוא חי אותם. הוא בחר להיות מפקד, להיות בחוד החנית, ולהקדיש את עצמו להגנה על עם ישראל".
גנץ שלח מסר תקיף ומחייב להנהגה ולציבור: "הדור הזה מבקש מאיתנו דבר אחד – לא לעצור באמצע הדרך. נוה וחבריו לא יצאו להילחם כדי לנהל את הסכנה, אלא כדי להסיר אותה. הבוקר, במקום שבו עמד עד לפני כמה שבועות חלק מטיל איראני, עמדה התמונה של נוה וסביבה נרות נשמה. ברגע אחד התחברו האיום וההגנה, ההרס והגבורה. נוה השאיר אחריו דרך של אחריות, מסירות ואהבת העם והארץ. את הדרך הזאת אנחנו מחויבים להמשיך – למען נוה, למען כל הנופלים ולמען עם ישראל".
צה"ל נפרד מהמפקד המקצוען והצנוע
נציג צה"ל, סגן אלוף רותם בורנשטיין, ספד לנוה וסיפר על הלחימה העיקשת שנמשכת ברגעים אלו ממש: "נוה, היית משמעותי עבור רבים. גם ברגעים אלה צה"ל נמצא בלחימה עיקשת מול האויב, ובתוכה גדוד 52 וחטיבה 401 ממשיכים להוביל את הקרבות בגבורה רבה. רבים מחבריך לנשק, שלחמו איתך כתף אל כתף, נמצאים גם ברגע זה בלחימה. הם היו רוצים לעמוד כאן היום ולהיפרד ממך, אך ממשיכים לבצע את המשימה שלמענה נלחמת".
הוא תיאר את דמותו הפיקודית הייחודית: "סומנת לאורך שירותך כלוחם וכמפקד מקצוען ומסור באופן יוצא דופן. חבריך ומפקדיך מספרים שתמיד נתת מאה אחוז מעצמך. תמיד דאגת לאחרים לפני שדאגת לעצמך. ידעת להיות שם בשביל האחר, בענווה ובצניעות. גבורתך וערכיך הם שיקוף ישיר של הבית שבו גדלת והתחנכת. היית מלח הארץ במלוא מובן המילה – אדם של ערכים, אחריות, נתינה ואהבת הארץ".
"היית מוכן לעזוב הכול בשביל חבר"
חברו הקרוב, ביני פסקין, התקשה למצוא את המילים ברגע הפרידה הנורא: "אני לא מאמין שאני עומד פה וקורא את זה. לא יודע איך אפשר להכניס אדם כמוך למילים. כמה פעמים שמעתי אותך אומר את המשפט 'אני בא'. היית מוכן לעזוב הכול כדי לעזור לחברים שלך. היה לך לב זהב. כל דבר עשית עם חיוך. הרגשת את השליחות בחייך ופעלת לפיה, ותמיד עם חיוך שלא ירד מהפנים".
קהילת חשמב"א: "מלאך המוות לקח את נוה שלכם"
גולן ויליק, נציג קהילת המטיילים חשמב"א (חברים שברמת מטיילים בארץ), ביטא את הזעזוע והשותפות העמוקה של חברי הקהילה עם המשפחה: "ברגעים כאלה קשה שלא לזעוק: אין צדק בעולם. כי בעולם שבו קיימת משפחה כזאת, אוהבת אדם, שביתה וליבה פתוחים לכל אדם, שפועלת ללא לאות למען אחדות וקירוב לבבות – מלאך המוות דופק בדלת ולוקח את נוה שלכם. זרעתם זרעים של טוב, העמקתם שורשים וזכיתם לראות פריחה וניצנים של שגשוג בעולמכם".
ויליק חתם את דבריו בהדגשת הקשר הבלתי ניתן לניתוק: "שנים שאתם מובילים יחד את קהילת המטיילים שיצרתם. היא לא רק מסגרת – היא משפחה. אתם המשפחה שלנו ואנחנו המשפחה שלכם. נוה היה עלם צעיר, יפה נפש ויפה תואר, צנוע, ערכי ואציל. הוא נשא עמו את הערכים שהנחלתם לו, והיה מקור גאווה עצום עבורכם ומקור השראה לכולנו".
תגובות