המילים שכתב סא"ל דור גדליה בן שמחון ז"ל, מפקד גדוד 52 ("הבוקעים") שנפל בקרב בדרום לבנון, מקבלות היום משמעות כואבת ומצמררת במיוחד. רק בחודש אפריל האחרון (אייר תשפ"ו) נכנס בן שמחון לתפקידו כמג"ד, ופרסם לחייליו את "דף מפקד מספר 1" הרשמי שלו, שנחשף כעת ומותיר אחריו צוואה רוחנית של לוחם ומפקד בכל רמ"ח איבריו.
בדף המפקד,פתח המג"ד ז"ל בציטוט המאפיין את הרוח האיתנה של הגדוד: "הנה תוקפים, מתקדמים ופורצים פה, החיילים של גדוד קרבי. ובגופם אותה מדינתנו המה מגנים". בן שמחון התייחס במכתבו ישירות לתקופה המורכבת שבה קיבל את הפיקוד, וכתב לפקודיו כי הוא מצטרף למורשת ארוכת שנים שמתעצמת ביתר שאת, ובפרט בשנה האחרונה מאז השביעי באוקטובר 2023.
החלק המרגש ביותר בטקסט הוא שורות השיר שחזר עליהן בכתב ידו, שמתארות בדייקנות את דרכו האחרונה: "רבת תלאות וארוכה הדרך, אך רצוננו מחושל. אז נתקדם למען מכורתנו, נשקנו מול הזר. השיר ממשיך והמשימה לא תמה". הוא פנה למשפחות השכולות של הגדוד, הבטיח להמשיך לחבקן, והדגיש בפני חייליו כי חוסנו של הגדוד מבוסס על אחוות הלוחמים ורוח הלחימה.
בן שמחון חתם את דף המפקד הראשון שלו בנימה של נחישות להכרעת האויב למען ביטחון תושבי ישראל, ובמילים שהפכו לנבואה כואבת: "בראש מורם נחזור ממשימתנו, אחרי קרבות רוויי דמים. כמנצחים נניפה את דגלינו – אנו הבוקעים". גדוד 52 ועם ישראל כולו מצדיעים למפקד שהוביל מלפנים, וזוכרים את המילים שהשאיר אחריו. יהי זכרו ברוך.
תגובות