עמית סגל מסביר: אלו הסיבות שנתניהו בוחר לשתוק מול ההסכם

עמית סגל ניתח היום (חמישי) את השאלה המרכזית שמטרידה את המערכת כולה: איך ייתכן שהאדם שנלחם בעבר בכל כוחו ובכל במה אפשרית נגד הסכמים מדיניים, בוחר כעת דווקא בטקטיקה של שקט מוחלט? המהלך הדרמטי הזה מציף אל פני השטח את האסטרטגיה המורכבת שמנהל ראש הממשלה מאחורי הקלעים, ומעלה תהיות רבות לגבי המניעים האמיתיים שלו.

לטענתו יש שלוש סיבות מצטברות שיכולות להסביר את השתיקה הזו, כאשר האפשרות הראשונה והפחות סבירה היא שנתניהו מחזיק בהערכה שההסכם הנוכחי פחות גרוע מכפי שהוא מצטייר כלפי חוץ, ולכן הוא אינו רואה צורך דחוף לצאת למתקפה פומבית.

האפשרות השנייה, הנוגעת לטקטיקה הישירה מול טראמפ, גורסת כי נתניהו מבין היטב שיש לו עוד שנתיים וחצי לעבוד מול הנשיא האמריקני, ולכן עימות חזיתי ופומבי מולו בשלב זה הוא סיכון פוליטי ומדיני מיותר שראש הממשלה מעדיף להימנע ממנו כדי לשמור על יחסים תקינים.

האפשרות השלישית והמשמעותית ביותר היא שנתניהו מושקע כרגע כולו בגזרה הלבנונית, שכן בשבועות האחרונים, ובייחוד בשבוע האחרון, התנהלו שיחות רבות מאוד בין טראמפ לנתניהו ולמרבה ההפתעה כמעט 80% עד 90% מהזמן בהן לא הוקדש לאיראן, שנחשבת כבר כ"מעשה עשוי", אלא דווקא לנושא הלבנוני.

לנתניהו היה ונותר אינטרס עליון וחשוב לוודא שהאירוע בלבנון ממשיך להתנהל תחת שליטה ובהתאם לאינטרסים הביטחוניים של ישראל כך טען סגל.