מסמכי 'מטה' חושפים: כך לחצה ישראל לצנזור תיעודי הטילים

על פי הדיווח, הרישומים הפנימיים מראים כי ישראל פנתה לחברה בדרישה להסיר פוסטים בפייסבוק ובאינסטגרם המביעים תמיכה באיראן, התנגדות לישראל, ואפילו תיעודים המציגים פגיעות של טילים בליסטיים איראניים בשטח המדינה, כמו הנזק שנגרם באזור המגורים בערד ב-22 במרץ 2026.

הממשלה סימנה מגוון חומרים הקשורים למלחמה, כולל פוסטים המבכים את מותו של מנהיג איראן עלי חמינאי שחוסל על ידי ארה"ב וישראל ביום הפתיחה של העימות, תוכן התומך במתקפות התגמול האיראניות, וחשבונות ששיתפו ניתוחים צבאיים ותעמולה האוהדת את נקודת המבט של המשטר בטהרן.

מתוך המסמכים עולה כי בכמה מן המקרים מטה נענתה לבקשות הצנזורה, אם כי לא ברור על אילו עילות משפטיות, כאשר החברה סירבה להשיב לשאלה כמה בקשות הסרה הקשורות לאיראן נענו מאז תחילת המלחמה, וגם משרד המשפטים הישראלי לא מסר תגובה.

פרקליטות המדינה בישראל מגישה באופן שוטף תלונות לפלטפורמות בשם סוכנויות הביטחון לגבי תוכן המקדם טרור, אך במסמכים הנוכחיים עלה כי בחלק מן המקרים הלשכה כלל לא טענה שהתוכן מפר את החוק הישראלי, אלא ביקשה להסיר את הפוסטים בטיעון שהם מפרים את ספר החוקים הפנימי של מטה.

החברה אומנם מגדירה את משמרות המהפכה כארגון מסוכן ואוסרת ביטוי חיובי כלפיהם, מה שמאפשר הסרת פוסטים האוהדים את שיגורי הטילים, אך מומחי משפט מדגישים כי למדיניות זו יש בסיס מועט בדיני הסנקציות האמריקניים, וכי היא מייצרת נטייה אידיאולוגית חריפה שבה חברה מקליפורניה קובעת את גבולות הביטוי של מיליארדי משתמשים בעולם.

התחקיר חושף עוד כי ישראל נהנית מגישה מועדפת לצוותי המדיניות של מטה, בין היתר באמצעות ג'ורדנה קטלר, עוזרת לשעבר של בנימין נתניהו המשמשת כאשת קשר ייעודית לממשלה, בעוד שמדינות מעטות בעולם זוכות לנציגות דומה.

מקור הבקיא בנושא אף גילה כי ישראל לחצה על מטה ליישם כלל גורף שימנע הצגת תמונות של נזקי מלחמה בשטחה, בדומה למדיניות הצנזורה הצבאית המקומית, אך מטה סירבה לכך בשלב זה. הנתונים מראים כי מטה נעתרת לרוב המכריע של הבקשות מירושלים, כאשר שיעור ההיענות עמד על 92% בשנת 2023 וטיפס ל-94% מאז מתקפת ה-7 באוקטובר.

הרישומים אף מגלים כי ישראל הגישה את בקשות ההסרה הנוכחיות תוך שימוש באותה שפה בדיוק ששימשה אותה לצנזור תכנים פרו-פלסטיניים במהלך המלחמה בעזה, מה שלדברי מומחים מעיד על כך שבישראל מניחים שהבקשות אינן נבדקות בקפידה אלא מאושרות באופן כמעט אוטומטי בערוצים האחוריים.