אישור חסינותה של חברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד) מפני העמדה לדין פלילי, בעקבות פרשת חשיפת שמו של איש השב"כ ובן זוגה של שקמה ברסלר, ממשיך לעורר סערה ציבורית ותקשורתית רחבה. בפתח תוכנית המאזינים שלו ברדיו 103fm, יצא העיתונאי והמגיש גיא פלג במתקפה חסרת תקדים נגד גוטליב, תוך שהוא מפנה חצים מאשימים גם כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו וחברי הקואליציה.
"מכל התופעות הבזויות שהביא הנאשם לפוליטיקה הישראלית, גוטליב לדעתי היא הבזויה מכולן", פתח פלג את דבריו והוסיף ביקורת על הגיבוי הפוליטי לו היא זוכה: "העובדה שהקואליציה חיבקה ומחבקת אותה גם אחרי שהובהר וחודד בידי שירות הביטחון הכללי תחת ראש השב"כ עד כמה מסוכנת פגיעתה בביטחון המדינה, מדברת בעד עצמה".
"בריונות, פופוליזם ושטחיות"
פלג המשיך בקו התקיף והגדיר את חברת הכנסת כסמל לשבר עמוק במערכת הפוליטית. "היא הדוגמה לכל מה שרקוב, חולה, מזוהם, בזוי ומסוכן בפוליטיקה שלנו. זאת תחושתי ודעתי", אמר למאזינים. "היעדר כבוד מינימלי למוסדות המדינה. פופוליזם, בריונות, ושטחיות. זאת רשימה חלקית".
לדבריו, ההתנהלות סביב הפרשה משקפת אוזלת יד כללית של המערכות מול תופעות מסוג זה. "מדינה שלמה כאילו איבדה את הכוח שלה מול הטירלול הזה. טירלול שבז לביטחון. היא בזה לחוק, למשפט, לסדר הציבורי", הטיח פלג, וחתם את המונולוג שלו בתהייה נוקבת: "האם ניתן להחריש מול כול מה שהיא מסמנת?".
תגובות
30 שנה הצבעתי ליכוד, אבל הגבוי המופקר לטלי גוטליב שפגעה בשב"כ זה קו אדום שנחצה. הממשלה הזו זרקה לפח את ערכי היושרה והציונות של מנחם בגין לטובת שרידות פוליטית זולה של נתניהו. הגיע הזמן למנהיגות ימנית ממלכתית ואחראית.
30 שנה הצבעתי לעבודה ולשמאל, אבל הגבוי המושלם לטלי גוטליב שחשפה את מעללות השב"כ זה קו אדום שחייבים להגיע אליו. הממשלה הזו מאירה בזרקור ענק את ערכי היושרה והציונות לעומת חדלון שלטון הפקידות שהיה חלקנו עד עכשיו. הגיע הזמן למנהיגות ימנית ממלכתית ואחראית.
אני רוצה לחלוק על גיא פלג. מה עם מירי רגב ו"שיטת הרמזור"? מה עם ביבי על השוחד מקטאר? מה עם ח"כ דוד ביטן, על השוחד והלבנת הון? מה עם מאי גולן על שימוש בכספי ציבור? מה עם אמסלם שאמר שלא רואה הבדל בין התרומה הרוחנית של לומדי התורה לבין החיילים בשטח?
מה עם גיא פלג שהשחיר את לוחמי צה"ל בעולם הוא אחרון שיכול להטיף מוסר,כמה הם צבועים.
המשותף לטלי גוטליב וחבריה הוא השימוש בפגמים בחוק. למשל, החוק מסמיך את שר המשפטים לקבוע מועדי לכינוס הועדה למינוי שופטים. המחוקק לא ידע שיבוא יום בו שר המשפטים יחליט שלא לכנס את הועדה ועל ידי כך להחריב את מערכת המשפט. החוק קבע, למשל, שמועצת הרשות השניה יכולה להתכנס בפורום של X חברים. המחוקק לא חשב שי