עכשיו מותר לפרסם: האזהרה הנבואית של יצחק רבין

מהמסמכים עולה כי ב-19 במרץ 1976 הופיע ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל בפני חברי הוועדה ודיווח על מבצע חשאי ביותר, שכונה לימים “מבצע צרבת”. במסגרת הפעילות, סיכלו השב"כ והמוסד ניסיון להפיל מטוס של חברת אל על ועליו 140 נוסעים שעמד לנחות בניירובי שבקניה. מאחורי תוכנית הטרור עמד ודיע חדאד, מבכירי החזית העממית לשחרור פלסטין.

נתן לסט, ראש תחום חשיפת חומרים מסווגים בארכיון הכנסת, סיפר על הגילויים: "לפי הפרוטוקולים שנחשפים כעת מדיוני ועדת החוץ והביטחון, גילה רבין ז״ל, כי חמישה מחבלים - שלושה פלסטינים ושני גרמנים מארגון באדר-מיינהוף, שהיו קשורים גם לטרוריסט הנודע קרלוס, נעצרו בקניה בשלב ההכנות האחרון לירי טיל כתף לעבר מטוס ישראלי. רבין תיאר בפני חברי הוועדה את הרגישות יוצאת הדופן של המבצע, את שיתוף הפעולה עם קניה ואת הדרישה הקנייתית לסודיות מוחלטת סביב מעצר המחבלים".

באותו הדיון ממש, השמיע ראש הממשלה אזהרה מצמררת שנשמעת כיום נבואית לחלוטין לגבי העתיד לבוא. "החשש שלי", אמר רבין לחברי ועדת החוץ והביטחון, "שיהיה ניסיון של פיגוע – מיקוח כלפי הקנייתים ואז הם ילחצו עלינו להסגיר אותם".

החשש של רבין: "שזה מבצע כדי להבטיח את החזרת האנשים"

התחזית הקודרת של רבין התממשה שלושה חודשים לאחר מכן. ב-27 ביוני 1976 נחטף מטוס אייר פראנס לאנטבה על ידי אנשיו של ודיע חדאד. בין דרישותיהם הרשמיות של החוטפים הופיעה התביעה לשחרר את חמשת המחבלים שנעצרו בקניה – אותם עצורים בדיוק עליהם דיווח רבין לוועדה חודשים ספורים קודם לכן.

פרוטוקול נוסף שנחשף מתעד את ישיבת הוועדה שנערכה ב-29 ביוני, יומיים לאחר החטיפה, שבה קשר רבין בעצמו בין האירועים: "אני מסרתי פעם בוועדה על משהו שכמעט קרה למטוס אל על באזור ניירובי. אני מודה שכל הזמן, ועד הרגע הזה, אני מקווה שהחשש שלי הוא חשש שווא – שזה מבצע של ודיע חדאד כדי להבטיח את החזרת האנשים הנמצאים אצלנו".

יום למחרת פירט רבין את דרישות החוטפים והתחנן בפני חברי הכנסת לשמור על סודיות מוחלטת, שכן ממשלת קניה הכחישה רשמית את דבר המעצרים וישראל חששה לפגוע ביחסים עמה או לסכן את בני הערובה. "אם הפטפטת הישראלית לא תשבור את הענין, נוכל לעמוד בזה; ואם לא – אוי ואבוי", הזהיר רבין. "אני מבקש להיזהר מאוד בבעיה המיוחדת של המדינה האפריקאית כי בנפשנו הדבר. אני מצטער לומר שאני סומך על העמידה שלהם, מאשר על כושר נצירת הלשון שלנו".

חוסר הוודאות בצמרת: "להגיע – כן; לחזור – אינני יודע"

החומרים החדשים שופכים אור גם על הערפל הכבד וחוסר הוודאות ששררו בימים הראשונים למשבר, ומנפצים את התפיסה ההיסטורית לפיה פתרון צבאי היה מונח על השולחן מהרגע הראשון. באותם ימים, אפשרות החילוץ נראתה דמיונית.

בדיונים הודה רבין בפני חברי הוועדה כי "אין לנו אפשרות להגיע להימצאות ישראלית באוגנדה בשלב זה", והבהיר כי המודיעין חלקי ביותר. שר המשפטים, שמואל תמיר, אף הביע ספק רב ביכולת לבצע פעולה צבאית במרחק כזה ואמר כי "ספק אם פאנטומים או יסעורים יכולים להגיע אליה". רבין השיב לו בכנות מוחלטת שנשמרה בדפי ההיסטוריה: "להגיע – כן; לחזור – אינני יודע".

מנכ״ל הכנסת, משה (צ׳יקו) אדרי, התייחס לחשיפת החומרים ההיסטוריים: "חמישים שנה אחרי המבצע ההירואי, אנחנו פותחים צוהר לכספת הסודות של ארכיון הכנסת עבור הציבור הרחב אשר מוזמן לגעת במסמכים הסודיים ולראות את הדברים בעיניו". נתן לסט הוסיף כי מדובר בחלק ממאמץ מתמשך להציג בפני הציבור מסמכים נדירים המאירים באור חדש רגעים מכוננים בתולדות המדינה.

בעקבות חשיפת המסמכים ויובל שנים למבצע, מרכז המבקרים של הכנסת יקיים בשבוע הבא ימי סיורים מיוחדים במשכן. במסגרת הסיורים יוכל הציבור הרחב לצפות במופע אורקולי מיוחד בחדר הממשלה המיתולוגי, לשבת ביציע הכבוד במליאה, לקבל העתק מיוחד של הפרוטוקולים שנחשפו ואף לפגוש באופן אישי את אחד מלוחמי המבצע שהשתתף בשחרור חטופי המטוס באנטבה.