מאות אלפי בני נוער וילדים פוקדים מדי שבוע את סניפי תנועות הנוער בישראל, אך דוח נוקב שמפרסם השבוע מבקר המדינה חושף כי המרחב שאמור להיות הבטוח ביותר עבורם, מתנהל תחת הפקרות נורמטיבית ומערכתית בכל הנוגע לשמירה על מוגנותם האישית.
הדוח הרשמי מעלה תמונת מצב קשה של אוזלת יד ממשלתית, היעדר תקנונים בסיסיים בתנועות מובילות, ובעיקר – שונות סטטיסטית קיצונית ומחשידה בין הגופים השונים, המעלה סימני שאלה כבדים לגבי תרבות של השתקה והסתרת פגיעות מיניות ואלימות מעיני המערכת וההורים.
משרד החינוך מפקיר את השטח
האצבע המאשימה הראשונה של המבקר מופנית ישירות כלפי משרד החינוך. בעוד שעל מערכת החינוך הפורמלית (בתי הספר) חל חוזר מנכ"ל מחייב, סדור ומקיף המגדיר במדויק כיצד יש למנוע ולטפל באירועי אלימות וסיכון מיני, משרד החינוך לא טרח להחיל הוראות דומות על תנועות הנוער.
מבחני התמיכות של המשרד כוללים אמנם מספר דרישות חלקיות – כמו מינוי ממונה על הטרדות מיניות וקיום השתלמויות – אך המבקר קובע חד-משמעית כי מדובר במקבץ הוראות "חלקי ומצומצם" שאינו מהווה אסדרה ממצה של תחום המוגנות. בהיעדר מנגנון פיקוח ממשלתי אחיד, כל תנועה עושה דין לעצמה.
פערים קיצוניים בנתונים: דיווח שקוף מול נתונים אפסיים ומחשידים
כדי להבין את עומק הבעיה, דרש צוות הביקורת מהתנועות לחשוף את נתוני אירועי הפגיעה במוגנות (הכוללים פגיעות מיניות ואלימות) שטופלו על ידן בין השנים 2023–2025. הממצאים הסטטיסטיים שנחשפו פוערים תהום ומעלים חשש כבד להסתרת מידע מתוכננת:
- תנועת הצופים הציגה תרבות דיווח פתוחה, שקופה ומערכתית, עם ממוצע של 648 אירועים בשנה (כ-86 אירועים לכל 10,000 חניכים) המנוהלים על ידי יחידה מקצועית ייעודית בשם "מרחב בטוח". בדוחות התנועה אף צוינו במפורש 45 מקרים של פגיעה מינית שהתרחשו מחוץ למסגרת התנועה והובאו לטיפולה.מנגד, תנועות הענק האחרות הציגו נתונים אפסיים שאינם תואמים את המציאות בשטח: תנועת הנוער העובד והלומד דיווחה על ממוצע של 6 אירועים בלבד בשנה לכל הארץ; תנועת בני עקיבא דיווחה על נתון בלתי נתפס של 2 אירועים בלבד בשנה לכל התנועה. (בני עקיבא הסבירה למבקר כי הנתונים הללו משקפים רק אירועים "משמעותיים ורחבי היקף", בעוד שאירועים נקודתיים מטופלים ברמה המקומית ואינם מגיעים למעקב או תיעוד במטה התנועה).תנועת הנוער הדרוזי דיווחה באופן תמוה ותלוש מהמציאות כי בשנים אלו לא התרחש אף אירוע חריג בתנועה.תנועות מרכזיות אחרות, ובהן השומר הצעיר, הצופים הערבים והמכבי הצעיר, בחרו פשוט שלא למסור נתונים כלל לצוות הביקורת.
היעדר קוד התנהגות וגבולות ברורים
ההפקרות באה לידי ביטוי גם במסמכי היסוד של התנועות. הביקורת חשפה כי בתנועת הנוער עזרא – אחת התנועות המרכזיות במגזר הדתי – לא היה קיים כל קוד התנהגות, תקנון או נוהלי משמעת מוגדרים המציבים גבולות ברורים בתחום המוגנות המינית והכללית. בתנועות הנוער הדרוזי והיכלי ענ"ג, נוהלי המשמעת קיימים אך הם חלקיים ומתרכזים אך ורק בהטרדות מיניות, תוך התעלמות ממכלול פגיעות המוגנות האחרות. בנוסף, בבני עקיבא, הנוער הדרוזי, הצופים הערבים והיכלי ענ"ג לא נמצאה כל הנחיה המחייבת קיום דיונים שוטפים עם החניכים על תחושת המוגנות שלהם.
עדות מהשטח: המקרה המטלטל של חניכת כיתה ו'
כדי להמחיש את המציאות המורכבת והכשל בטיפול, הדוח מציג מקרה בוחן חמור מתוך תחקיר פנימי של אחת התנועות: במהלך מפעל תנועתי (מחנה או טיול), חניכה בכיתה ו' נעלמה למדריכיה במהלך הלילה. לאחר חיפושים היא נמצאה יחד עם חניך מסניף אחר והם הורחקו זה מזה.
רק בשעות הבוקר הבינו בצוות התנועה כי בין השניים התקיים מגע מיני משמעותי. הדוח חושף כי בשל מורכבות המקרה והחשש הגדול מדיווח להורים, חל עיכוב ממושך: דיווח למחלקת הרווחה נשלח רק בהמשך, ורק למחרת נוצר קשר עם ההורים, כאשר בשלב זה החניכה כבר העבירה להם מסר קשה לפיו היא נאנסה. המבקר מציין ביובש כי ניסיונות לקיים תהליך חינוכי בעקבות המקרה בסניף לא צלחו.
המלצת המבקר: לשבור את תרבות הטיוח
מבקר המדינה קובע כי לא ניתן להמשיך להפקיר את שלומם של החניכים לחסדי נהלים פנימיים ומשתנים של כל תנועה ותנועה. המבקר דורש ממשרד החינוך להוביל רפורמה דחופה, ולנסח – בשיתוף התנועות – קוד התנהגות, תקנון ונוהלי משמעת אחידים ומחייבים לכלל תנועות הנוער בארץ בתחום המוגנות והפגיעות המיניות.
רק קוד אחיד ומחייב, מסכם המבקר, ייצר בסיס נורמטיבי משותף, יגביר את השקיפות, ויאלץ את כלל הגופים לעבור לתרבות דיווח אמינה ומלאה שתשים סוף לתופעת ההשתקה במסגרות הנוער.
תגובות