המומחה לאיראן מזהיר: זה המשטר שנקבל ביום שאחרי

חמור מכך, הוא התריע כי ישראל עלולה למצוא את עצמה קירחת מכאן ומכאן, במצב שבו גם ייחתם הסכם גרוע מאוד שיחזק את המשטר, וגם האורניום המועשר לא ידולל ולא יוצא בפועל מאדמת איראן.

המומחה הטיל ספק כבד באשר לאפשרות כי תתחדש ההתקוממות העממית נגד השלטון באיראן בטווח הזמן הקרוב, והסביר כי המערכה יצרה דווקא אפקט של התאחדות סביב הדגל בקרב הציבור האיראני.

מעבר לכך, הוא ציין כי אותו קו הצלה כלכלי שצפוי להגיע בעקבות ההבנות ישפר באופן משמעותי את מצבו של המשטר מול האוכלוסייה המקומית. בשל תוצאות המלחמה, שהובילו לחיזוק הגורמים שבישראל שואפים להפיל, הביע סיטרינוביץ ספק רב מאוד אם נראה את האזרחים יוצאים לרחובות כדי למחות בתקופה הקרובה.

להערכתו של סיטרינוביץ, ההסכם המתגבש צפוי להועיל בצורה דרמטית למצבן הכלכלי של משמרות המהפכה באמצעות שלושה רכיבים מרכזיים. הרכיב הראשון נוגע לפתיחת המצרים והעובדה שאיראן תגבה כספים שיוגדרו כאגרה או כהגנה על הסביבה.

הדבר השני קשור להקלה משמעותית שתאפשר שחרור של כספים כלואים, אשר רובם מוחזקים כיום בקטאר. החלק השלישי והמשמעותי לא פחות נוגע לכך שהאיראנים יקבלו היתר רשמי למכור נפט, שעליו הוטלו בעבר סנקציות כבדות ומשמעותיות על ידי הממשל האמריקני.

בעקבות צעדים אלו, הזהיר חוקר ה-INSS מפני השלכות רוחב על יציבות השלטון האיראני ועל יכולת בניין הכוח שלו. הוא הזכיר כי המשטר סבל מקשיים כלכליים עצומים טרם המערכה, וההסכם הנוכחי מעניק לו חבל הצלה דרמטי שישקם את יכולותיו מול האוכלוסייה, יסייע להתעצמותו הצבאית ובוודאי ישרת אותו בהקשרים של פיתוח וייצור טילים. ברמה האסטרטגית, המשטר צפוי להיות מחוזק בהרבה, בייחוד במישור הכלכלי שהיווה את נקודת התורפה שלו.

כשנשאל סיטרינוביץ האם ניתן בכל זאת למצוא נקודות אור במערכה האחרונה ובהסכם שמסכם אותה, הוא הצביע על המישור האופרטיבי והדגיש כי שיתוף הפעולה בין צה"ל לבין סנטקום הוא משמעותי ובעל הקשר אסטרטגי עמוק.

בתגובה לשאלה לגבי האפשרות שהכוחות האמריקאיים יעזבו את האזור לאחר החתימה, העריך כי יכול להיות שחלקם יישארו, שכן נרשם כאן תיאום יוצא דופן ומשמעותי גם לעתיד. הוא סיכם כי בהנחה שההסכם יטפל בסופו של דבר בסוגיה הגרעינית, יוביל להקפאה ארוכה של התוכנית ולהוצאת החומר המועשר, יהיה ניתן לפחות לטפל באיום ההשמדה המרכזי והיחיד של מדינת ישראל.