בת אל צברי היא מוזיקאית מוכשרת, שכותבת ומלחינה חידושים לשירים מוכרים מהאולפן הקטן במרתף הבית שלה בשדרות, זאת מבלי לדעת בכלל לקרוא תווים. אחרי הכאב של השבת השחורה, צברי החליטה ליצור תקווה חדשה בשירים שהיא כותבת, ולהנגיש לילדים את המצב בדרך יצירתית.
את דרכה התחילה בת אל כמורה למוזיקה בגני ילדים ומפתחת השתלמויות במוסיקה. "אני פעילה כבר שנים רבות ויוצרת את פסקול הילדות העדכני של ילדי ישראל, עם ניסיון רב בהכשרת אנשי חינוך בתחומי המוזיקה והתנועה".
במשך שנים היא מעבירה השתלמויות למסיבות לגיל הרך, כותבת ומלחינה ועוסקת ביצירת מוזיקה מקורית עבור ילדים, מתוך שאיפה ליצוק בהם תוכן וערכים כמו: אחווה, אהבת אדם, אהבת הארץ, מורשת וסובלנות. זאת מתוך אמונה שתוכן לילדים, יכול להיות מותאם גיל ולצד זאת – בעל רבדים עמוקים המעשירים את עולמו הפנימי של כל ילד.
את ההחלטה להשתמש בשירים שלה בשביל להסביר לילדים מדוע הם הגיבורים האמיתיים מאז תחילת המלחמה, החליטה בת אל ב-7 לאוקטובר, אז התעוררה בשעות הבוקר המוקדמות לקול הטילים, ונאלצה לבלות יומיים שלמים במרתף.
על הכישרון המיוחד שלה, ללמוד לנגן על חמישה כלי נגינה מבלי לדעת לקרוא תווים, היא מספרת כי היא נשאלת לא מעט: "אני עונה תמיד שפשוט יש לי איזשהו חיבור שאני מרגישה שהוא 'מעבר' לשפה הזו עם המוסיקה. מאז שאני ילדה הייתי ילדה מוסיקלית, ההורים שלי רצו שאלמד תווים בשיטה 'המסורתית' ע"י שיעורים פרטיים, אבל לא באמת הייתה לי סבלנות לשבת וללמוד כי האצבעות כבר לחצו על התווים המדוייקים מעצמן".
היא הייתה יושבת על האורגנית בסלון כשלידה טייפ עם קלטת שירים שאהבה, בחרה באחת היצירות ושמעה אותה בלופים עד שלמדה לנגן את כולה. "ככה המשכתי והתמדתי, עד שהתחלתי גם ליצור מוסיקה משלי – לפי השמיעה והבנה עמוקה של כלי הנגינה שעליו אני בוחרת לנגן".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
