בעיתון מקור ראשון פורסמה הבוקר קריקטורה של המאייר שי צ'רקה בה נראה בחור חרדי לומד תורה על אלונקה בה שוכב פצוע והחיילים נושאים את שניהם. האברך שכביכול יושב על הפצוע אומר להם: "אל תדאגו חברה' הלימוד מוקדש לרפואתו ולהצלחתכם".
הקריקטורה עוררה סערה בציבור החרדי וטענה כי היא לועגת לכל לומדי התורה.
אשת התקשורת יעל שבח ציינה כי הקריקטורה מעבירה מסר שגוי והסבירה: "הקריקטורה הזו לא מדויקת. האברך צריך לעמוד מהצד ולא להיות על האלונקה. גם לשיטת הדת"לים לומד התורה לא נושא בנטל אבל הוא לא הנטל, כלומר לא בהיותו לומד תורה. אף שהיא מהדהדת את קולם של רבים, יש בקריקטורה הזו בעיה כי היא מציגה את לימוד התורה כ"הבעיה". הבעיה היא הפטור הגורף. לא הלימוד".

סגן השר אבי מעוז מסר: "כאב לי מאד לראות שגם עיתון מקור ראשון משתמש בסממנים אנטישמיים מובהקים ומצטרף להסתה נגד הציבור החרדי ונגד ממשלת הימין בראשות נתניהו. בוש! בושה! בושה!"
פעיל הימין ברלה' קרומבי כתב: "מה שעשו היום במקור ראשון זו חציית גבול. יש הבדל בין ביקורת על חרדים שלא מתגייסים או שיח צייצנים לבין קריקטורה אנטישמית שמציירת את החרדים כעלוקות שהחיילים צריכים לסחוב, מצטער אבל אין הבדל בין הקריקטורה הזו לבין ד"ר שטרימר. חרפה".
מנגד, שירית אביטן כהן, פרשנית פוליטית וכתבת מדינית בישראל היום תמכה באיור וכתבה: "כואב ומדוייק"




תגובות
חרל'ה קרומבי פעיל ימין גיבור ששמח לשלוח אותנו להלחם בשבילו - הוא כמובן פטור כי הוא מהגזע החרדי העליון
הצבא צריך עוד בשר להקריב על מזבח הקונספציה, הבעיה אינו החרדים, הבעיה הוא מנהיגי הצבא ועוד שהרשו לחטוף ואח"כ צריך לוחמים להחזיר את החטופים, פעולה אחד במקומה ב7/10 היה חושך כל החיילים הקדושים,
הקונספציה היתה של ביבי שאמר שצריך לחזק את חמאס זה טוב ושל הצבא שרצה צבא קטן וחכם. היום אנחנו יודעים שזו טעות. צריך צבא גדול הרבה יותר. צריך לגייס את החרדים כי על כולם לשאת בנטל. צריך לשים סוף להשתמטות.
על פי הגדרה: יצור חי המתקיים בתוך או על גבי יצור אחר המתקרא פונדקאי (מאכסן, מארח). הפונדקאי מספק לטפיל את התנאים הדרושים לקיומו ואילו הטפיל עלול להזיק לפונדקאי ולעיתים נדירות אף להמיתו. " מה לא מובן? על מה בדיוק המחלוקת? לא! אני לא שונאת חרדים. היה נחמד לולא היו כופים את עצמם על החברה ומתחילים לתרום לה במה שנחוץ: הגנה בטחונית, עבודה, מיסים. במצב הנכחי , ברור שהם בוחרים לקחת ולא לתת. זכות שלא ניתנת לאף אזרח אחר במדינה.