ברקע הסערה סביב התמיכה של חברי ושרי 'הציונות הדתית' בהחלת דין הרציפות על חוק הגיוס, השרה הממונה על השירות הלאומי – אזרחי אורית סטרוק קוראת לקראת דיוני ועדת החוץ והביטחון לשים כעת בצד את המחלוקות, להתמקד במלחמה וליצור מסגרת שתאפשר את שילובם של בני המגזר החרדי כתומכי לחימה באמצעות השירות הלאומי\האזרחי.

השרה סטרוק מסבירה כי כדי לנצח במערכה הנוכחית יש להיערך אחרת מכפי שנערכו עד כה, לדבריה ההליך של חוק הגיוס שהחל השבוע הוא כר להזדמנות להוציא את השותפות אל הפועל. אך לשם כך היא מבקשת לערוך הבחנה מסוימת לפני שמגייסים את כולם, ראשית יש לבחון את האתגרים, הצרכים בהיבטי כוח האדם שיש למלא, לאו דווקא במערך הלוחם אלא בניהול העורף.

מטח הטילים הכבד שנורה משטח לבנון מדי יום יכול לדבריה גם להתרחש עמוק במרכז הארץ, ההיערכות כיום איננה מספקים, יש מגוון תחומים שיש להיערך אליהם באופן נכון, ברפואה, לוגיסטיקה וחימוש.

לשם כך היא מבקשת להעביר את הויכוח מהרחוב לתוך חדרי וועדת החוץ והביטחון בה חברים גם חברי כנסת חרדים, לשיטתה אם הגישה שהיא מציעה תיושם על החוק יש סיכוי טוב לנצח את המלחמה.

היא מביאה כדוגמה את דוח שקדי שמבקש להתאים מסגרות נכונות שלא יאתגרו את החיילים החרדים באמצעות כור ההיתוך. בשירות הלאומי ניתן לראות כבר היום לא מעט משרתים חרדים שתורמים בשב"כ, בשב"ס, כיבוי האש ומערך רפואת החירום, מגוון מקומות הנדרשים לביטחון המדינה ובה הם משתפים פעולה בתוך מסגרת התואם את אורחות חייהם.

גידול של 40% במספר המתגייסים החרדים לשירות הלאומי

סטרוק רוצה למקד את השיח לא ב'שיוויון בנטל', אלא בצרכים הבטחוניים של המדינה. לשים את הצרכים על השולחן בועדת החוץ והבטחון ומשם לשבץ את כוח האדם הרלוונטי על פי הצורך. לדבריה אם בשנה רגילה מחזור הגיוס השנתי לשירות הלאומי של החרדים עומד על 500, כיום עברנו את ה-700, מדובר בגידול דרמטי של 40% למסלולים השונים ובתוצאה של רצון גדול בציבור שרוצה לתרום ולא מעוניין להיות תחת איום. סטרוק מעוניינת להגדיל משמעותית את גיוס החרדים למסלולים ביטחוניים בשירות הלאומי והנתונים מעידים שהיא בדרך לשם. יחד עם סטרוק עובד מנכ"ל השירות הלאומי – אזרחי ראובן פינסקי והוא טוען שבהחלט ניתן להעלות את מספר המתנדבים לשירות.

קודם מנצחים – אחר מכך מתווכחים

השרה מנסה להסביר לאלו הזועקים על כך שהחלת דין הרציפות לא תואם לזמן של אחרי השבעה באוקטובר והצרכים כעת שונים. סטרוק מסבירה שהחוק כבר הגיע מוכן ובוועדת החוץ והביטחון ניתן לשנות את זה לקראת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית.

השאלה מבחינתה היא איננה טכנית אלא מהותית, האם הדיון ינוהל באופן פופוליסטי שהציבורים מתנגחים אחד בשני וצועק את אמונתו ותפיסת עולמו או שדואגים קודם כל את הביטחון, מנתחים את הצרכים, מגדירים נכון יותר את התפקידים מכפי שהיו קודם ומשם מתקדמים.  אם יישמו את הרעיון השני יש סיכוי טוב לדבריה להגיע לתוצאות מעשיות שיצילו את מדינת ישראל כי היא לא יכולה להתקיים עם צבא קטן.

לבינתיים חיילי המילואים ממשיכים לקבל צווים, הפרנסה שלהם נפגעת והשחיקה עולה בעוד שהציבור החרדי עודנו יושב בכוייללים, סטרוק טוענת כי ברגע שידברו על הצורך, אז גם החרדים יגיעו, זה תלוי במסגרות שלהם. עוד הרבה לפני השאלה איך מתבצע הגיוס והאם ישנן מסגרות מתאימות.

לסיכום השרה חוזרת שוב ומבהירה כי צריך לשים במרכז השיח את הצרכים הביטחוניים במלחמה העכשיוית ולא את שיח השיוויון שיוצר מריבות בתוכינו ולא מועיל באמת פרקטית למלחמה. השיח על השוויון בנטל חשוב אבל לא בתוך מלחמה אפשר לעשות את הדיון הזה אחרי המלחמה.

כרגע צריך לפעול לנצח את האויבים שלנו.בשיח התקשורתי כרגע יש כאן התעלמות מהעובדה שכרגע המציאות לא מאפשרת לנהל דיונים כמו הרפורמה המשפטית והשוויון בנטל ולכן הם צריכים להיות כעת מונחים בצד על מנת להתמקד בלחימה. ברגע שהצרכים הביטחוניים יונחו על שולחן וועדת החוץ והביטחון שנמצאים בו, גם חברי כנסת חרדים יצטרכו לתת מענה ויהיה ניתן להתקדם לפיתרון הרבה יותר פרקטי ויעיל ללחימה מחר בבוקר.