"ניפוסי, תן חיוך", זה היה סימן ההיכר של סמ"ר יאיר ניפוסי ז"ל. "היה לו חיוך שנותן תקווה ברגעים הקשים, בכל השירות, בלי קשר למלחמה" מספר אביו, משה. "הוא דאג לחיילים ולמפקדים, כולם אהבו אותו".

ניפוסי היה לוחם בגדוד 101 של הצנחנים ונפצע באורח קשה בקרב ברצועת עזה ב-1.11. יום לאחר מכן, הוא נפטר מפצעיו.

בראיון מיוחד לסרוגים, מספר משה מסלון ביתו בעמק יזרעאל על האירוע הקשה בו נפל יאיר, ועל המיזם המיוחד שינציח את יאיר בדרך בה אהב ללכת.

באדיבות המשפחה

מוקף חברים בכל מקום

"בהתחלה גרנו בכרמיאל, רצינו חינוך קצת אחר אז עברנו לעדי", מספר משה בפתח דבריו. "יאיר למד בבית ספר אנתרופוסופי בהרדוף כשהחבר'ה של עדי הולכים לנהלל, למרות שהוא היה לא בבית ספר שכולם הלכו אליו הוא תמיד היה מוקף בחברים".

לדבריו, "יאיר התאמן לקראת הגיוס, רצה שירות משמעותי. שירות קרבי. התאמן לקראת הגיוס, עבר גיוס צנחנים. היה מאושר" הוא נזכר. "עשה את כל המסלול. יצא לקורס צלפים. היה הוותיק בפלוגה. דאג לחיילים ולמפקדים, מאוד אהבו אותו. היה לו חיוך שנותן תקווה ברגעים הקשים. בלי קשר למלחמה, גם באימונים, ביטול יציאות, כוננות, כל השירות".

 "ברגעים הקשים, היו מבקשים ממנו – ניפוסי תן חיוך וזה היה משנה את האווירה", אומר משה בחיוך.

זיק של צה"ל זיהה את יאיר כאויב

ב-7.10 יאיר היה בחופשה בבית והוקפץ לעוטף". נזכר משה באותו הבוקר, "יאיר נלחם במפלסים ולאחר שסיימו לטהר את העוטף, הם יצאו להתאמן לקראת התמרון".

יאיר, שהיה צלף, הועבר לפלוגה וותיקה יותר לקראת הכניסה לעזה. "כשהגיעו לאזור הבתים נפתחה עליהם אש והם ניסו להבין מאיפה יורים עליהם אז הזעיקו זיק של צה"ל שיזהה את מקור הירי" מספר משה על האירוע בו נפגע יאיר, "למזלנו הרע הזיק זיהה את יאיר ועוד שני חיילים כאויב, יאיר פונה במסוק לבית החולים שיבא, כל הלילה הוא היה בטיפול נמרץ ולמחרת הוא נפטר".

לדברי משה, אין בו כעס על אף אחד וזה אפילו מנחם אותו שיאיר נפגע מחיילי צה"ל ולא ממחבלים. "הכוונה שלהם הייתה לשמור על הכוח והם פחדו שזו חוליית נ"ט, אין לי כעס על צה"ל וחיל האוויר בכלל".

לאחר שיאיר נפל, נוצר קשר מיוחד בין משפחת ניפוסי לחיילי צה"ל שהיו מעורבים באירוע ואף נערך מפגש מיוחד ביום הזיכרון בבית המשפחה במצפה עדי, "הם נחשפו לראיונות שלנו, והם הבינו שאין לנו כעס עליהם, החיילים נתנו למפקדים בחיל האוויר דד ליין שעד יום הזיכרון הם חייבים לבוא אלינו ולא משנה מה החיל אומר".

"כשהבית התחיל להתרוקן, הם הגיעו, חיבקנו אותם והתיישבנו", מספר משה על המפגש המרגש. "הם הסבירו מה קרה וביקשו שנשאל את כל השאלות, היה מכבד. גם החייל שנפצע עם יאיר היה שם אז הוא ידע לשאול שאלות. היה חשוב שעשינו את זה".

"אחרי זה, הם ביקשו לנסוע לבית העלמין, הם כנראה רצו להגיד משהו ליאיר, אני מתאר לעצמי שהיה להם חשוב להגיע. הם רוצים לשמור על קשר, הוא מונצח שם בטייסת". הוא מוסיף.

משה מספר שגם מפקד הטייסת הגיע לבקר אך לפני החיילים, "חצי שעה לפני הצפירה הוא הגיע לכאן. התחבקנו ושתינו כוס קפה".

באדיבות המשפחה

"הצד השני מבין רק כוח, ככל שנלחץ, המחיר ירד"

"אני מאמין שהצד השני רק מבין כוח, זה הוכיח את עצמו בהתחלה שבעל הבית השתגע אז הם שיחררו את אותם נשים בעסקאות פשוטות יחסית" משתף משה בדעתו לגבי עסקת חטופים אפשרית, " ככה כמות נכבדת של חטופים חזרה ולא בעסקה מפוקפקת".

"ככל שנלחץ, המחיר ירד והמודיעין גם יגיע. הצד השני יבין רק כוח. יש להם סבלנות", הוא מוסיף. "ברגע שהם רואים את ההפגנות, הם רק מרחיקים את החטופים, זו דעתי האישית".

משה מציין שהוא לא יכול לשים את עצמו במצב של ההורים שהילד שלהם חטוף. "הילד שלי לא יחזור, אבל מה שהם עוברים זה טירוף".

"אחים לנשק עלו על טרמפ, יש להם רק מטרה אחת"

בראיון לערוץ 14 לפני כחודשיים, התייחס משה להפגנות האלימות שהתרחשו מול בית ראש הממשלה ואמר שזה היום הכי קשה שהיה לו מאז נפילת בנו.

אחים לנשק עלו על טרמפ ולקחו את ההורים של החטופים שלא כולם מסכימים איתם" הוא אומר היום. "יש להם מטרה אחת – להחליף את השלטון, הם לא יחסכו בשום דרך. שתהיה קטסטרופה מבחינתם".

לדבריו, "בהפגנות הם מוציאים קיטור, כל אחד הולך לשם מהסיבות שלו. חלק זה הרגל, פעם זה בחירות, פעם זה גיוס לכולם, בכל שבוע מוצאים סיבה אחרת".

"אני מקווה שהם יתעוררו ויבינו שזה מחליש. שמענו את המחבלים שזה נתן להם כוח, זה האיץ את הרצון של המחבלים לבצע את ה-7.10 כשהם שמעו שאנחנו מתפוררים".

משה מדגיש שהוא נגד האלימות בהפגנות. "הם כנראה מרגישים שיש להם רוח גבית, הם יודעים שלא יעשו להם כלום. גם אם בא להם לשרוף צומת ישחררו אותם"

באדיבות המשפחה

"ננציח את יאיר בפעולה שהוא עשה כל יום"

כאמור, 8 חודשים לאחר נפילתו של יאיר, משפחתו פתחה במיזם מיוחד להנצחתו שינציח את הפעולה שהיה עושה בכל יום.

"אנחנו רוצים לעשות שביל שיחבר בין עדי להרדוף שזה גם מה שיאיר עשה בחיים שלו. הוא למד בהרדוף והוא עירבב את החברים. יאיר קישר בין החבר'ה של עדי להרדוף" מספר אביו על הפרויקט המרגש.

"אנחנו מרגישים שהקהילה בהרדוף מאוד מחזקת אותנו. אז חשוב לנו שזה יהיה משהו משותף", משה מוסיף. "יהיה שביל ונקודות תצפית, שכל מי שילך בשביל ירגיש את הקשר לעמק, יש כאן נוף מאוד מאוד יפה".

משה מספר שהגיעה בקשה מהחברים שלו שרוצים להקים בקתת שביליסטים. "בזמן הקורונה, הכיתה עשו שביל מנחל ציפורי להרדוף, אנחנו רוצים לשפץ את השביל הזה ולהקים בקתה שתשרת את החבר'ה".

משה אומר שהפרויקט מסתיים בסוף החודש ואפשר למצוא אותו בחיפוש מהיר באינטרנט כשכותבים: מנציחים את יאיר. "אנחנו באזור ה60 אחוז ממה שתיכננו, נשמח אם זה יתקדם ונגיע ליעד".

באדיבות המשפחה