עקיבא נוביק תקף את יהודה שלזינגר והובך: "הגבת בלי לקרוא"

"אֶחָד היה אַברָהם"

נִרְאָה לִי שֶׁחֲבִילַת הַוָּאפֶל הַמַּצְחִינָה (כִּדְבָרֶיךָ) הִנָּהּ שְׁוָת עֵרֶךְ בְּהֶקֵּשׁ עִנְיָן אוּלַי דּוֹמֶה בּוֹ הִשְׁתַּמְּשׁוּ הָאֵירוֹפִּים אוֹ הָאָמֵרִיקָאִים שֶׁהִגִּיעוּ לְאַפְרִיקָה לִפְנֵי עִדָּן וְעִדָּנִים, וְחִלְּקוּ חֲרוּזִים צִבְעוֹנִיִּים מִפְּלַסְטִיק וּזְכוּכִית בּוֹהֲקִים וְנוֹצְצִים לִילִידֵי הַמָּקוֹם שֶׁנֶּחְשְׁבוּ לִפְּרִימִיטִיבִיִּים - תְּמוּרַת זָהָב וְיַהֲלוֹמִים. וְזוֹהִי דֻּגְמָא עִם מַחְשָׁבָה דֵּיי קְרִימִינָלִית בְּהוֹנָאָתָהּ מִצַּד הָאֵירוֹפִּים 'הָאִינְטֵלִיגֶנְטִים', אַךְ תּוֹאֲנָתָם הָיְתָה שֶׁאֵין יְלִידֵי הַמָּקוֹם יוֹדְעִים אוֹ מַבְחִינִים לְעֶרְכָּהּ, מַשְׁמַע 'שֶׁלִּפְנֵי עִוְּרִים וְעִוְעִים אֵלּוּ כָּשֵׁר בְּעֵינֵיהֶם הָיָה לִתֵּן מִכְשׁוֹל'. אַךְ כָּאן הַ'וָּאפֶל' שֶׁל הַקְּבוּצָה הַחֲרֵדִית 'הַיּוֹדַעַת', מְסַמֵּל נְתִינָה מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁל קַבָּלַת הוֹרָאָה שֶׁל הַבְחָנָה וּזְהִירוּת הַבְדָּלָה - שֶׁלֹּא לְהִלָּכֵד בִּמְעֹרָבוֹת חֶבְרָתִית שֶׁל אֵלּוּ הַלּוֹחֲמִים לְמַעַן הַגְשָׁמַת מַטָּרוֹת שֶׁל הַ"שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ", אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ כָּל דּוֹרוֹת קִיּוּמָהּ הִטִּיפָה וְהִזְהִירָה לִגְזֵרַת הַכְּתוּבִים, וְשֶׁעַתָּה שֶׁנִּרְאֶה שֶׁמִּתְקַיְּמִים, גּוֹזְרִים הַ"שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר" - לָשׂוּם אֶת שִׁתּוּפָם שֶׁל הַקְּבוּצָה 'הַיּוֹדַעַת' וְשֶׁהִזְהִירָה, בְּנֵטֶל גְּזָר דִּין עֻלָּם שֶׁל אֵלּוּ שֶׁנִּלְכְּדוּ וְנוֹקְשׁוּ בְּאִמְרֵי פִּיהֶם, וְשֶׁתָּקְעוּ כַּפָּם לִמְחוֹלְלֵי הַחֲלוֹמוֹת שֶׁסָּבְרוּ שֶׁנִּתַּן לַעֲקֹף אֶת בְּנִיַּת הַבַּיִת עָלָיו עָמְלוּ אַבִּירֵי קוֹדְמֵינוּ לִמְצוֹא מָקוֹם וְלִבְנוֹת "מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב", וַעֲלֵיהֶם קוֹרֵא הַנָּבִיא יְשַׁעְיָה "הוֹי!" שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא כְּשֶׁנִּתְבַּקֵּשׁ עַל יְדֵי הָעָם לָשׂוּם עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ, מִסִּבָּה תְּמוּהָה שֶׁהִצִּיג הָעָם בְּפָנָיו, בְּתוֹאֲנַת "וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם, וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ, וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמֹתֵנוּ" - וְכִי אֵיזֶה מִלְחָמוֹת יִלָּחֵם הַמֶּלֶךְ? כַּמּוּבָן מִלְחָמוֹת בַּגּוֹיִים שֶׁאוֹתָם נָתַן ה' לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל, אִם יֵלְכוּ בְּתוֹרָתוֹ (וְאֶפֶס מִלְחָמוֹת), אוֹ יִלָּחֵם הַמֶּלֶךְ אֶת הַמִּלְחָמוֹת הַנּוֹצָרוֹת עֵקֶב הִבָּדְלוּתָם מהקב"ה, כְּלוֹמַר מִלְחָמוֹת שֶׁל תּוֹצְאוֹת הַמַּצָּב 'עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתוֹ' יִתְבָּרַךְ, וַהֲלִיכָתָם בְּדֶרֶךְ לֹא דֶּרֶךְ - 'בְּעֵת מוֹלִיכָם בַּדֶּרֶךְ' (הָעוֹלֶה בֵּית אֵ-ל). כְּלוֹמַר רַעְיוֹן הָעָם לָשׂוּם עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צָבָא חָזָק שֶׁיְּהֵא סִפֵּק בְּיָדוֹ לְהִלָּחֵם נֶגֶד גְּזֵרַת הַמָּקוֹם ב"ה עַל מְנָת שֶׁיּוּכְלוּ לִחְיוֹת בְּלֹא מוּסָר בְּאֵין מַפְרִיעַ, חֻקָּה, אוֹ מַשְׁגִּיחַ. כְּלוֹמַר לְפִי הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, עַל הַמֶּלֶךְ לִהְיוֹת 'שֻׁתָּף' מָלֵא לְמֶחְדְּלֵי הַחֲשִׁיבָה וְרַעֲיוֹנוֹת הָעָם הַסּוֹטָה מִדֶּרֶךְ ה', וּלְשַׁתֵּף עִמָּם פְּעֻלָּה. הָעוֹלָם הַבָּא לוֹ אָנוּ מְצַפִּים בְּכִלְיוֹן נֶפֶשׁ, שֶׁבּוֹ נִתְּנָה תְּחוּשַׁת הַחֵרוּת הַמְּלֵאָה, שֶׁכֵּן כָּל מִי שֶׁזָּכָה לִכָּנֵס שָׁם כָּלוּל בְּדַעְתּוֹ שֶׁל הקב"ה "כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים", וּמְנַבֵּא עוֹד יְשַׁעְיָה שֶׁעוֹד קֹדֶם לְכָךְ, עַל פְּנֵי הָאָרֶץ - תִּמָּלֵא "דֵּעָה אֶת יְיָ". וְלוֹמְדִים אָנוּ זֹאת מֵחָכְמַת שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בְּהִתְבּוֹנְנוֹ עַל יְצוּר קָטָן - הַנְּמָלָה, "אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל", שֶׁדַּעְתָּם שֶׁל הַנְּמָלִים בְּתִפְקוּדָם הִנָּהּ דֵּעָה אַחַת. וּמִתּוֹךְ דֵּעָה אַחַת הָעֲתִידָה לָבוֹא, יְקֻיַּם "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי" - מֵהֲסִבָּה שֶׁל דֵּעָה אַחַת, הִיא דַּעַת ה'.