הזמרת, החוזרת בתשובה, יובל דיין כותבת פוסט רגע לפני חג השבועות בו היא פונה לריבונו של עולם ולקהל שלה ומשתפת ממה שעובר עליה

וכך היא פותחת: "אני יודעת שאתה קיים. לא כי גדלתי בבית מסורתי ובגלל נוף ילדותי האמוני, ולא כי איך יכול להיות שבאנו מהקוף ואם היה מפץ אז וודאי שהיה כוח שפיצץ, לא בגלל השבעה באוקטובר ולא למרות. אני פשוט יודעת. אני מרגישה אותך ויודעת.

אני לא מפסיקה להאמין בך לרגע, אבל רוצה לחזור להאמין בעצמי. לא לפחד שאתה נוטש אותי בעת העלייה לבמה, כי זה אסור, ומה יקרה אם אשכח את המילים או אתבלבל בצלילים? אני לא רוצה להפסיק להתפלל, לשמור שבת, ללכת בצניעות או לשמור נגיעה אני אוהבת את האדמה בעולם הדתי והאמוני שבניתי בי, ביגיעה ואהבה רבה אני פשוט רוצה להשקות אותה במים חדשים. במים מצמיחים ומגדלים, לא מטביעים או מרעילים".

"לא להיבהל שאני עוד חצי שנה בת 30"

ומוסיפה על חיבוטי הנפש "אני רוצה להתנתק מהתפיסות המגבילות האלה, שאהיה שייכת רק אם אפסיק להופיע בפני גברים, שזו הסיבה שאיני מוצאת את בעלי. שאני סוג ב׳ אז כדאי לי להחמיר במקומות שונים שאני צריכה להילחם על כשרויות מהודרות מול ההורים.

אני פשוט רוצה להתחבר לעצמי לייקר ולהעצים את החלקים הטובים שבי מבלי לפחד שזו דרך של יהירים אני רוצה להקשיב לאינטואיציה שלי וללב היקר שקיבלתי ממך אני רוצה להפסיק עם הכרטיסים האלה של השידוכים (תודו שזה מתיש) ולהאמין שאצליח להכיר את בעלי בצורה פשוטה קלה ונוחה כמו שהכירו ההורים לא להיבהל מזה שאני עוד חצי שנה בת 30"..

וכאן פנתה דיין לקהל שלה "קהל יקר שלי חשוב לי לשתף אתכם בקטע הזה כי אני עוברת מסע בחודשים האחרונים ומי כמוכם תמיד כאן, בעליות בירידות ובכל הפיתולים אני נכנסת לחג השבועות עם הרבה שקים על הכתיפיים, של בירורים וחיפושים ורוצה להניח אותם, להניח להם. להבין שאחרי כמעט עשר שנים של תשובה,הגיע הזמן להמשיך ללכת בה ולפעום אחרת בתוכה. בעיקר לשמוח, לגדול ולאהוב".

וסיימה באיחול מהלב "מאחלת לכולנו תורה יפה.. שמאירה את המציאות באור ששייך רק לה אוהבת אתכם. חג שמח"