ה"היו יורק טיימס" נכנס באישור צה"ל לתוך שדה תימן בשביל לצפות מקרוב בחיי מחבלי הנוח'בה שנתפסו ב-7 באוקטובר והובאו לשם. בתחקיר הם מנסים להציג כיצד התנאים שלהם קשים ובלתי נסבלים.

ה"אסירים" מתלוננים על כך שהם מקבלים מכות חזקות בתאי החקירות, המפקדים במקום אמרו שהעצירים הורשו לקום כל שעתיים, לישון בערך בין השעות 22:00 ל-06:00, ולהתפלל בכל העת. במשך תקופה קצרה באוקטובר, לדבריהם, הורשו העצירים להוריד את כיסויי העיניים ולהסתובב בחופשיות, אך מספר עצורים ניסו להוריד את האזיקים ובכך נגמר הסכם זה.

אחד מהמחבלים סיפר כי ישנו חדר אותו הם כינו "חדר דיסקו" – כי שם הם נאלצו להאזין למוזיקה רועשת במיוחד שמנעה מהם לישון. המחבל אמר כי הדבר הפריע לו לישון ומרוב שזה גרם לו סבל, ירד לו דם מהאוזן. מנגד, בצה"ל אמרו כי המוזיקה "לא מזיקה", ונועדה למנוע מהעצורים לדבר אחד עם השני ולתאם גרסות לפני החקירות.

מיון ראשוני וטיפול בפציעות קלות, נעשים בשדה תימן עצמו, כך כתוב ב"טיימס". מקרים קשים יותר מטופלים בבית חולים שדה מאולתר, שבו החולים מכוסי עיניים ואזוקים למיטותיהם, בהתאם להנחיות משרד הבריאות. ארבעה חובשים בבית החולים אמרו כי לפחות שני אסירים ניסו לתקוף חובשים במהלך הטיפול בהם ולכן האזיקים נחוצים.

נזכיר כי אמש (רביעי) שר הביטחון יואב גלנט הודיע לבג"ץ כי במתקן הכליאה שדה תימן, בו כלואים מחבלי הנוח'בה, ישארו 200 כלואים בלבד. עמדתו של גלנט נכתבה בתגובה לבג"ץ שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד מה שהיא רואה כפגיעה בזכויות הכלואים. כאמור, מתקן הכליאה נפתח לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר.