יום ירושלים תשפ"ד. בני קצובר, מראשי גוש אמונים, לא נופל ליאוש, בדרך העצמתית המאפיינת אותו הוא רואה חזון, פריחה ורוח גדולה בארץ ישראל. הוא מציע דרך שהרב צבי יהודה התחיל אותה ובזכותה יש מאות ישובים היום ביהודה ושמרון.

בשיחתנו, מזכיר קצובר שוב ושוב את הרב צבי יהודה – הרוח החיה מאחורי ההתיישבות, ומציין כי החודש הזה ימלאו 50 שנה לעלייה לשומרון שבה נכח גם הרב  שעמד מול חיילים שלא יעקרו את הגדר.

בהשוואה למלחמה היום והמלחמות בעבר מסביר קצובר "בשנים 1973-74 כשהייתה המלחמה על השומרון, כל פעם שהיו מפנים אותנו, הרב צבי יהודה היה אומר: "אתם תראו הכל פורח מארץ ישראל. מי שיונק מהמעיין היהודי לא רק שלא יתייבש אלא יפרח". אביו, הרב אברהם קוק היה אומר כי מי שיפנה עורף לזהות היהודית מעיינו ייבש, על משקל זה אמר הרב צבי יהודה: "אצלכם זה הפוך, הכל יפרח דווקא מארץ ישראל"

צילום: חלי חליוה סלע מתוך הסרט רוח אחרת)

"מאז מלחמת ששת הימים הכל השתנה רק לטובה"

ומוסיף קצובר "לא הבנו בשנת 73 מה הכוונה, היו רק 6 מוסדות גבוהים לציונות הדתית. מקום המדינה היה את מרכז הרב וכרם ביבנה אחרי מלחמת ששת הימים קמו עוד ארבעה וההתלהבות ירדה, משנת 73 כל ישוב שקם בשומרון פתח ישיבה, 130 מוסדות, פריחה ענקית.

כשהרב צבי יהודה מדבר על פריחה אין אפילו גרעין תורני אחד, מאז הוקמו למעלה מ-100 גרעינים, מדרשות לבנות, מכינות קדם צבאיות שגלשו לכל המגזרים. מה לא פרח פה? אוניברסיטה, מכללות, חיבור לתקשורת, תיאטרון,  מוזיקה, בכל פינה אני נתקל ביהודים שחושבים מה עוד אפשר להפריח.

מאז מלחמת ששת הימים הכל השתנה רק לטובה, אינסוף הפריחה בארץ ישראל, הרב צבי יהודה איפשר להוביל את הדברים"

(בני קצובר כשהיה במעצר, צילום: מהאלבום המשפחתי)

"הגיע הזמן לעוד 310 נקודות חדשות"

ומסביר קצובר נתון מדהים "חנן פורת ואורי אליצור התאגדו ועלה צורך לבנות תכנית, קראו לה תכנית י"ש- בגימטריה 310 וגם ראשי תיבות יהודה ושומרון שהתאימה לפסוק "להנחיל לאוהבי יש". הם שיבצו על הנייר נקודות בהן תהיה התיישבות והתקשורת התגלגלה מצחוק.

היו ביהודה רק ארבעה ישובים, בשומרון לא היה בכלל, היום יש למעלה מחצי מליון תושבים. מארבעה ישובים הוקמו 150 ישובים, 100 מאחזים ועוד 60 חוות יחד הגענו ל-310. הגיע הזמן לעוד 310 נקודות חדשות".

בנימין חי קצובר, ראש מועצת השומרון לשעבר, מראשי מועצת יש"ע, אב לשבעה וסב לנכדים רבים עובר מסיפור לסיפור באופטימיות בראיה חיובית ופנימית "אסור להתייאש, כל שלב שסוגרים לנו משמיים פותחים פתח אחד". ומוסיף ממי צריך ללמוד "אנחנו צריכים ללמוד מהשמאל, לצאת במסות, אז היינו אלפים בודדים, היום יש ציבור ענק, צריך לעשות עבודה רצינית לרכז ולהבקיע את זה".

(בני קצובר בעליה לחברון, צילום: מהאלבום המשפחתי)

"ביבי נשבר והתקשר לקלינטון"

קצובר מספר איך הם הצליחו להכניע את ביבי "ב-1996 כשנתניהו עלה לשלטון הוא הקפיא את בניית שכונת הר חומה עקב לחץ אמריקאי. הלך חבר הכנסת מיכאל קליינר והקים את כוח 17 – 17 חכ"ים שהודיעו כי כל פעם שתהיה הצבעה בכנסת הם יהיו בהר חומה, ביבי לא הצליח להעביר ככה שום הצבעה.

בשלב מסויים ביבי נשבר, התקשר לקלינטון ואמר לו: "אני לא יכול יותר, אני הולך לאבד את הממשלה". כל ראשי הממשלות בעולם יודעים שבמצב כזה צריך גלגל הצלה. הר חומה הוקמה, בטקס חנוכת השכונה ביבי נאם וסיפר כמה הוא עמד בלחץ של חצי עולם"…

קצובר סובר שצריך להפעיל לחץ "צריך לחץ מבית שיהיה שווה משקל ללחץ מבחוץ, לחץ אקטיבי עם גיבוי מהשטח, אם היו רואים מחאות כמו של השמאל הכל היה נראה אחרת, ביידן היה מבין שצריך להוריד לחצים, אין לביבי לחץ מבפנים".

(בני קצובר ובתו מנורה מזני, צילום: חלי חליוה מתוך הסרט: רוח אחרת)

"ירושלים היא ציפור הנפש של העם היהודי ובעולם מבינים את זה"

הוא מסביר כשעם ישראל בטוח במשהו העולם לא נוגע בו "ירושלים המערבית היא הדוגמא הכי טובה. בתחילה כלל לא קיבלנו אותה בתכנית החלוקה היא הייתה צריכה להיות עיר בינלאומית, אף מדינה לא הכירה בירושלים המערבית. הפלא הגדול היה שאף מדינה אירופאית לא לחצה שנסתלק מירושלים, ואף מדינות ערב וגם במשא ומתן עם הפלסטינים ירושלים המערבית לא עלתה על הפרק, בן גוריון והציבור הקרינו כי זוהי ציפור הנפש של העם היהודי"

"קבר יוסף נטוש – זו חרפה"

מסביר קצובר "נוצרה עייפות בימין, אבל היא לא מוצדקת. במאבק על גוש קטיף קראו לציבור לצאת למאבק בכל עוצמות הנפש ומאחורי הגב ביטלו אותו ופיזרו את ההפגנה בכפר מימון. צריך מנהיגות רצינית צעירה שהציבור יתן בה אמון כמו שבנו את אביתר, את עמונה שהפכה לעמיחי, את חומש. להלחם על הכל לתקן את מה שהלך"

ומוסיף בנחישות "לחזור לקבר יוסף, היסוד שביסוד, אפילו בהסכם אוסלו הוסכם על נוכחות ישראלית מבוקר עד לילה בקבר יוסף. אלא שבבריחה הגדולה באוקטובר 2000 של אהוד ברק, גם קבר יוסף ננטש. יוסף מסמל את הבכייה של הדור, משיח בן יוסף, זוהי חרפה שזה לא בשליטתנו, אסור להשלים עם זה"

וקצובר מציע "צריך לעשות צעדות עד למחסום, שקטות לאט לאט יצטרפו עוד אנשים, וגם חברי כנסת ועוד אנשים עד שלנתניהו לא תהיה ברירה.

לבנות מאבק זה לא אינסטנט, היום מחפשים מהיר, לא מבינים שהנתונים הרבה יותר טובים מפעם, יש חלוצים, יש אנשים, יותר לרכז בלי ראש בקיר, בלי להשתולל. המסר של הרב צבי יהודה היה נוכחות ללא קללות, אבנים והרמות יד, בזכות זה לא בודדו אותנו, התקדמנו והסתכלנו תמיד אחורה לראות אם העם איתנו".

"נוער הגבעות הוא נוער נפלא אבל עובד סוליסטי"

קצובר משווה בין הדור שלו לדור הצעיר "בדור הצעיר היחצנות תפסה משקל גדול, במקום לשם שמים,.במוקדם או במאוחר יקומו אנשים ויכוונו ויראו שאפשר לפעול, היינו אנשים פשוטים, התחלנו את המאבק של גוש אמונים ולאחר מכן כל הרבנים הצטרפו, לאט לאט.

אם הציבור יראה שהם לשם שמיים הם ילכו אחריהם, הציבור מרגיש מתי זה פוליטי ומתי יחצני, צעדות מלמטה, פעולות מעשיות, ואז ישתלבו המנהיגים ופעילי ציבור, יתחילו עם צפון השומרון ההצלחה תייצר תעצומות נפש למקומות נוספים".

"נוער הגבעות הוא ברובו נפלא, חסר להם את המודעות שהם שליחי ציבור, הם סוליסטים. בהדרכת הרב צבי יהודה היינו מחוברים כל הזמן לציבור, הבאנו אנשים איתנו גם לא דתיים, להוביל בלי נתק".

"את רבין אירחתי כראש מועצה, הוא ניסה לבודד אותנו"

קצובר לא מפחד מהתנגדות "זה טוב שהשמאל מתקיף אותנו, כשעלינו לשומרון תקפו אותנו וזה הביא אלפי משתתפים ותורמים. כעסנו שזה קורה אבל לא ידענו איך משמיים זה טוב עבורנו".

את רבין אירחתי כראש מועצה באלון מורה הוא ניסה לבודד אותנו כמו פרשיית ארלוזורוב, כמו שהצליחו עם כהנא, איתנו הם לא הצליחו, בגלל הרב צבי יהודה שתמיד אמר אתם גרעין של כלל ישראל. עד שקיבוץ חניתה מראשוני חומה ומגדל הגיעו לרבין ואמרו לו: "אין הבדל בינינו לבין אלון מורה". הרב נתן הנחיות עקרוניות וזה השפיע טקטית".

חנן פורת והרב לוינגר התחילו עם המהלך, הרב פורת שאל את הרב תבי יהודה אם הוא יכול לעזוב את הישבה, שלוש פעמים הגענו לרב וביקשנו לעלות לשומרון והוא לא הסכים בפעם השליישת הוא בירך אותנו ונישק אותנו ונתן לנו ברכת כהן ואף עלה איתנו לשומרון מתי זה קרה? בדיוק בחודש סיון לפני 50 שנה.

"גם א.ב יהושע ידע – הכל פורח מארץ ישראל"

ומסיים קצובר בסיפור שמחזק את האמונה "לרב חרל"פ יש מאמר קצר שדורש כי בכל דור יש מצווה שכל האחרות סובבות סביבה והגויים מרגישים מה היא וכל מאמצם הוא נגדה, כך היה בגזרת היונים והרומאים. בדורנו תהיה רק נקודה אחת: ארץ ישראל. רק עליה ינסו לכפות כנגדה, וממנה הכל פורח והכל יונק ואין שום קדושה מבלעדי האחיזה בארץ ישראל.

ב-1979 ישראל הראל מעפרה החליט להקים מפגשים בין ימין ושמאל, המפגשים נערכו אצל עמוס עוז בקיבוץ חולדה. גם הסופר א.ב יהושע היה וס. יזהר וא.ב יהושע היה משתלח בנו ואומר: אנחנו נקעקע בעדיפות עליונה את הנושא של ארץ ישראל כי זה מה שמוביל את הדור, דרכו אתם רוצים להנחיל תנ"ך ומצוות והקב"ה שלכם"

ומסכם באופטימיות  "בדיוק כמו שאמר הרב חרל"פ הכל פורח מארץ ישראל, זו הנקודה המרכזית של הדור וזה כל הזמן מצליח"