הפדיחה של יתד נאמן: הסתמכו על ויקיפדיה בכתבת תחקיר ותקפו את הרב אריה שטרן הלא נכון

בשבוע שעבר פרסם 'יתד נאמן' תחקיר נגד הרב אריה שטרן אלא שחלק מהציטוטים המיוחסים הם של אריה שטרן אחר. הכתב: "הסתמכתי על ויקיפדיה"

פאדיחה: יתד נאמן תקפו את הרב הלא נכון
  רמת תחקירים גבוהה. גיליונות 'יתד נאמן' באשפה (פלאש90)

רמת התחקירים בעיתון 'יתד נאמן' שברה כנראה את השיא של עצמם.

כחלק מהמאבק החרדי נגד מועמדותו של הרב אריה שטרן לרבנות הראשית בירושלים, ואולי כהכנה לבג"צ שהגישה סיעת 'יהדות התורה' נגד הליך הבחירה פרסם בשבוע שעבר בני רבינוביץ' בעיתון יתד נאמן כתבת תחקיר מיוחדת על המועמד הציוני-דתי לרבנות העיר, תוך שהוא מלקט מספר פסקים והתבטאויות שלו מהעבר הקרוב והרחוק.

"רבנות ירושלים לא למכירה • הכר את הרב אריה שטרן" הייתה הכותרת במאמר שהתפרסם גם באתר החרדי כיכר השבת. " בחירת רב ראשי שאינו חרדי, תפגע באופן משמעותי בציבור החרדי שיחוש כי לא ניתן לסמוך עליו. הצבור יתקשה לסמוך על שירותי הדת שהרבנות מספקת לכלל התושבים, וזאת מתוך חשש ברור ומוצדק, שאין מקפידים על ההלכה כפי המקובל ונהוג אצל שלומי אמוני ישראל. " כותב רבינוביץ' בתחקיר.

אז מה כל כף הפחיד את כתב יתד נאמן? בתחקיר מובא כי הרב אריה שטרן מקל מאוד בנושא השמיטה כשהוא כתב " המסקנה הברורה היא שעלינו לחזק את היתר המכירה,ולגבות את העוסקים בארגונו. יש לקרוא לכל הצרכנים בעיר שיקפידו לקנות תוצרת חקלאית של אחינו בית ישראל, ולא יקנו תוצרת של נוכרים בין כשהיא מחו"ל". וחמור מכך הוא כתב מכתב ברכה לרב חיים אמסלם על ספרו 'זרע ישראל' העוסק בנושא הגיור של העולים מברית המועצות.

גם סוגיית לימודי האבולוציה במערכת החינוך, עלתה על השולחן בו ציטט הכותב מאמר של הרב אריה שטרן מעלון 'צהר' לפני כ-12 שנים. הנה קטע מתוך התחקיר ביתד נאמן:

יתד1

"תחקיר" יתד נאמן כפי שמופיע באתר כיכר השבת (צילום מסך)

אלא שעורך התחקיר, בני רבינוביץ' לא שם לב לפרט קטן והוא שכותב המאמר בעיתון צהר איננו הרב אריה שטרן, אלא אדם אחר בשם אריה שטרן, מהנדס תוכנה תושב ירושלים שבמקרה הוא אחיינו של המועמד לרבנות. אם היה התחקירן של יתד נאמן מחפש את העלון בו נכתב המאמר, הוא היה רואה את זה כתוב במפורש:

New Doc 6-page-001

אריה שטרן בין משתתפי עלון צהר ט'

התחקיר פורסם ביום שישי שעבר והשבוע, שלח עו"ד ד"ר אביעד הכהן מכתב התרעה למערכת 'יתד נאמן' ובה דרישה להתנצלות כחלק מנקיטת הליכים בגין הוצאת דיבה ולשון הרע.

במכתב כותב הכהן בין השאר: "באופן מגוחך, ולמרבה הבושה והמבוכה, ייחסתם למרשי דברים שמעולם לא נאמרו או נכתבו על ידו. לשם הדוגמא בלבד אציין כי דברים שצוטטו על ידכם ממאמרים שפורסמו בבטאון רבני "צהר" לא נכתבו כלל על ידי מרשי אלא על ידי אדם אחר הנושא אותו שם, וכדי ביזיון וקצף.

"כמנהגכם בהזדמנויות אחרות, לא טרחתם לעשות את הדבר המינימאלי שמתבקש מכל איש הגון, והוא לפנות למרשי קודם פרסום הדברים ולבחון האם דברים שיוחסו לו אכן נאמרו על ידו. במקום זאת הסתפקתם, ככל הנראה, בשיטוט אקראי באינטרנט (שבהקשרים אחרים הנכם מנהלים מלחמת חורמה נגד השימוש בו), בדליית מידע אקראי ממנועי חיפוש, והתוצאה בהתאם."

אגב במקום נוסף ב'תחקיר' הובאו גם דברים שנכתבו נגד הרב עובדיה יוסף זצ"ל, גם הם על ידי אריה שטרן השני:

יתד2

הסתמכות על ויקיפדיה

אמש בתכנית 'נקודת מפגש' עם אהרון ויזנר ברשת ב' עלה בני רבינוביץ' לשידור ונשאל על התחקיר נגד הרב שטרן. רבינוביץ' שנשאל על הטעויות בתחקיר השיב: "אני מספיק גבר להגיד טעיתי ועד היום לא הפסדתי באף תביעת דיבה".

ויזנר המשיך והקשה: "למה לא ביקשתם תגובה מהרב אריה שטרן?" ועל כך השיב רבינוביץ': "אנחנו רק ציטטנו מילה במילה דברים שהוא כתב. אני רוצה להודות שלמאמר ההוא מלפני 12 שנים הגעתי דרך הערך של הרב שטרן בויקיפדיה". ועל כך עקץ אותו ויזנר: "לא ידעתי שאתם משתמשים בויקיפדיה…" רבינוביץ' סיים את הראיון כשאמר: "אם התברר שטעינו נאמר שטעינו."

כתבת תחקיר בבטאון הליטאי החשוב, הסתמכה על קישור באתר אינטרנט אינציקלופדי, בלא בדיקה ואפילו בלא בקשה לתגובה מצד נשוא הכתבה. גורם במטה של הרב אריה שטרן מסר בלעג: "אנחנו שמחים לעזור למר רבינוביץ' ללמוד לשוטט בויקיפדיה ולשם כך מציעים כמורה את מועמדו לרבנות – אריה שטרן מהנדס המחשבים".

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

7 תגובות
הצג את כל התגובות