בניגוד למח"ט הצנחנים, אל"מ אהרון חליוה שהתבטא נגד מסלול ההסדר, בחיל הים דווקא מרוצים מבני הישיבות.

אתר חיל הים מפרסם כי שלוש שנים לאחר שהחליטו לראשונה בחיל הים, לקבל לשורותיהם חיילים ממסלול ההסדר, ישנה שביעות רצון מהמהלך. בסדרת דיונים שנערכו לאחרונה בחיל הים הוחלט להמשיך את מסלול בני ישיבות שעד השנה הוגדר כניסיוני.

במערך כוח האדם של חיל הים מסבירים כי בני ישיבות ההסדר הם בעלי מוטיבציה גבוהה לשירות ובעלי נתוני איכות גבוהים.

ההסדרניקים בחיל הים משרתים כלוחמים בפלגת הדבורים 916 המופקדת על זירת הים הדרומית ועל אכיפת הסגר הביטחוני על רצועת עזה.

מפקד בסיס אשדוד בו משרתים בני ישיבות ההסדר אל"מ דוד סלמה אמר בוועדה כי "שילוב הבני"שים מגלם בתוכו משמעות ערכית עמוקה, עלינו לאפשר לאוכלוסייה זו לשרת באופן יעיל ופעיל בכלי שייט וזאת מעבר למשמעות המקצועית והלוחמנית של הלוחם הבודד".

מחזור הגיוס הראשון שנפתח כאמור, לפני שלוש שנים, החל ברגשות מעורבים מצד חיל הים: "במחזור הראשון היו הרבה עם קשיי השתלבות", מתאר מפקד פלגה 916 סא"ל ג' ומספר על ההמשך המוצלח יותר, "היום הבני"שים משתלבים מעולה והצוותים למדו לחיות עם אנשים שונים מהם וגם הבני"שים למדו להשתלב".

על לוחמי הדבורים, בני הישיבות הוא מספר "מדובר בלוחמים מעולים ומאוד ערכיים, אכפת להם ממה שהם עושים, הם נכס לפלגה ובגלל זה אנחנו משקיעים. נכון שהשירות קצר ואתה רוצה להשיג מהם אבל כל עוד זה מה שהמסגרת הצבאית קבעה כמסלול מאושר אין עם זה בעיה".

על המשך שיתוף הפעולה בין חיל הים לבין ישיבות ההסדר, אומר סא"ל ג' "כל עוד זה תלוי בי, מסלול הבני"שים ימשיך".

גם רב חיל הים סא"ל בניהו ג'מוס מצטרף לדברי סא"ל ג' "אני חושב שלמתוח ביקורת זה לא נכון, גם אם המשמעות שהמסלול קצר, המדינה ראתה אותו ואישרה אותו ומצאה ערך נוסף מעבר לשירות בפרט שמפקד חיל הים אישר זאת".

איך לשמור כשרות בספינה?

אם במוצב על היבשה, ישנם קשיים בשמירה השבת והקפדה על הכשרות במטבח, הרי שבספינות הדבור מדובר במשימה של ממש.

סמ"ר אלון רפאל, הבני"ש הראשון המכהן כסגן מפקד ספינה מודה ואומר "זה קשה, פתאום מגיע בני"ש צעיר לספינה ומבקש לעשות דברים שמעולם לא עשו. המשימה שלנו הייתה להכניס את הנושא למודעות ופה הייתה עבודה של כל אחד לבקש את הדברים".

ספינת הדבור היא ספינה בה משרתים כ-15 לוחמים וקצין חובל שנמצאים לבדם בלב ים ודואגים לכל צורכי הספינה מהטיפול במנוע ועד הכנת האוכל. "נושא התפילות היה קשה להם במיוחד כי אנשים לא הבינו מה אני עושה בבית כנסת" מספר סמ"ר רפאל.

"היום הדבר ברור יותר, הם גם ראו שאני הולך לתפילות גם בזמנים שלא נוח לי ואנשים הביעו את הערכתם".

שומרים על הגבול הדרומי ממערב. דבור (פלאש90)

 

רב חיל הים סא"ל בניהו ג'מוס שיזם את הכנסת המסלול לחיל הים מונה גם למי שאחראי למצוא פתרונות ולגשר על הפערים.

"המשימה שלי הייתה למצוא קודם מכנה משותף" מספר סא"ל הרב ג'מוס "מבצע 'עופרת יצוקה' חיבר את הצוותים בצורה הכי אמיתית כי אז הם הבינו באמת מה מאיים עלינו, מה מחבר אותנו ועם מה אנחנו מתמודדים ובשביל זה אנחנו מתגברים על הקשיים".

על השאלה כיצד מתחבר עם הלוחמים החילוניים ענה סמ"ר אלון רפאל: "החברות שלי עם אנשים לא נמדדת על פי גודל הכיפה שיש להם על הראש אלא על פי גודל אהבת האדם שיש להם בלב".

רב חיל הים פתח בשיתוף פעולה עם 'מכון צומת' המומחה האזרחי לפתרונות הלכתיים טכניים ובנה איתם מערכות מיוחדות שיקלו על חייו של הבני"ש בספינה.

"ישנה תדמית שגויה שדתיים לא יכולים לשרת בחיל הים" מספר סא"ל הרב ג'מוס דבר שוודאי שמע לא פעם אף הוא בקהילתו, אולם ממהר להסביר "דתיים לא מכירים את החיל, חיל הים לא חושף את פעילותיו מי שלא נמצא בדבורים לא מודע למה שקורה".

גם סגן מפקד ספינה, הבני"ש סמ"ר אלון רפאל וגם רב חיל הים סא"ל בניהו ג'מוס מצביעים על שינוי תפיסתי שצריכים לעבור במגזר הדתי לאומי הן בפן המבצעי והן בפן ההלכתי.

בפן ההלכתי מסביר רב חיל הים כי "פעילות המוגדרת מבצעית מותרת בחילול שבת, עצם היציאה לים היא מבצעית, ההימצאות בים זו התמודדות עם איומים שבלתי ניתן לצפות אותם. בים צריך לעקוב תמיד אחרי המכונות והשעונים כי אם לא תסכן את כל הצוות".

בפן המבצעי מסביר סמ"ר אלון רפאל "הלחימה שאנחנו רגילים אליה היא ריצה עם נשק מול מחבלים וגזרת הים היא שונה. האם רק הלוחם שרץ עם הנשק, או גם זה שטוחן שמירות ומטבחים, הוא לוחם או גם זה ששומר על הגבול הגדול ביותר של המדינה ועסוק בדברים מורכבים הרבה יותר ולא פחות קשים?"

"ברגע שאתה מכיר את הפעילות אתה מבין שאתה במפגש פנים אל פנים עם אוכלוסייה עוינת ואתה המגן של המדינה".