סיון רהב מאיר

מספר ימים אחרי שהודיעה על עזיבתה את חדשות 12 אחרי 20 שנה, סיון רהב מאיר הנחתה את אירוע האזכרה לרבנית שרה דרוקמן ז"ל במלאות שנה לפטירתה

הפובליציסטית סיון רהב מאיר, מפרסמת פוסט לרגל יום פטירתה של רחל אימנו, ועושה הקשר מצמרר לאירועי השנה החולפת. "רחל לא איבדה תקווה שבניה ישובו לירושלים – ושבו בנים לגבולם"

מול פח הזבל של ההיסטוריה, שהולך ומתמלא ברשעים, אנחנו יושבים בימים אלה של חג בתוך סוכות. אותן סוכות קטנות, בדיוק כמו אחרי יציאת מצרים, סוכות שהן הכי נצחיות שיש

מי היה מאמין שהחיסול של מוחמד דף לא יהיה הכותרת הראשית, כי ינסו לחסל את דונלד טראמפ. הראשון, כך נקווה, אכן חוסל והעולם נקי וטהור יותר. השני, ברוך השם, רק נפצע קל

במשך שמונה חודשים לא ידענו שאלה היו המילים האחרונות שלה. חשבנו שהיא חיה. היא נתנה לעולם עוד שמונה חודשים של התחזקות, של אחדות, של תפילה, של הסברה בכל מקום

זו התשובה האמיתית שיש לי לתת בשדה התעופה: כן! מישהו נתן לי משהו להעביר. טונות של תמיכה ודאגה ואהבה ותפילה ואחדות, מהקהילה היהודית של לונדון ישר לישראל

סיון רהב מאיר קוראת להעביר את ההפגנות לשחרור החטופים לערים מרכזיות בחו"ל: "להפגין בכל מקום בעולם נגד דיפלומטים קטארים"

כשהתקשרתי לחברת השילוט 'מגה מדיה' הם הפתיעו ואמרו שאת היומיים הראשונים הם ייתנו לי בשמחה על חשבונם. אני מקווה שנמצא דרך להשאיר את המסר הזה מהדהד עד אחרי יום העצמאות

משפחת גורי, ששכלה את שני בניה רואי ואריאל בקרב מול מחבלים באופקים, קיבלה יומן שהוא כתב לעצמו שלושה ימים לפני שנפל: "יעדים לעוד חודשיים"

מי שדוחק את ישראל לפינה והורג והורס, משלם מחיר כבד של הרס מוחלט וחיי עוני. חשוב לראות גם את האור בהצלחות שלנו ולא רק להלקות את עצמנו

המילים האלה עתיקות, אבל הן ממש מדברות אליי עכשיו: צריך כמובן להיערך ולשמור על ההוראות, אבל הסיפור שלנו הרבה יותר גדול ממה שקורה כעת

מול מה שקורה בדיפלומטיה העולמית, אולי שלוש המילים האלה יכולות לעזור גם למדינת ישראל ולעם היהודי. ללבוש מלכות. גם כשקשה ומורכב, קודם כל לזכור שהאמת והצדק בצד שלנו

האדמה מזכירה לנו כמה עמוקים השורשים שלנו כאן וכמה עתיק הסיפור שלנו כאן, אבל חוץ מהמטבע עצמו, בואו נתעכב רגע על רבי אלעזר

מפנחס בן יאיר דרך הרמח"ל ועד להדר גולדין ולשולחן העבודה שלי. תודה למי שמאחורי היוזמה הזו, שבה מאות אלפים ברחבי העולם הקדישו שעה לשלום החטופים, בדרך קצת אחרת

בזמן שהיינו בממ"ד, עד לחילוץ, כשעמיחי פצוע, אביטל אמרה לילדים: 'בואו נדמיין את מסיבת ההודיה שנעשה כשהכול יהיה מאחורינו'

נדמה לי שכמו הרבה דברים שמשתנים עכשיו, גם התפילה מקבלת מקום אחר בחיינו, לא משנה איך הגדרנו את עצמנו לפני שמחת תורה

היה לי קשה לצייר ספר תורה ירוי, עם חורים, אבל זה מה שקרה וניסיתי לבטא זאת. הכול קרה ביום שבו התורה שמחה ואנחנו שמחים איתה, והם ניסו לפגוע בדיוק בזה