יזכור

יושב ראש הכנסת פתח את אירועי יום השואה במשכן בסימן הילדים היהודים במלחמה. אוחנה סיפר את סיפורים של שלושה ילדים שנרצחו והדליק לזכרם נר

יאיר לפיד, חיבר נוסח חדש של תפילת 'יזכור' בעקבות אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, שגבו עד כה את חייהם של כ-1400 ישראלים

הרב אילעאי עופרן נגד המנהג לפיו מי שבני משפחתו בחיים יוצא מבית הכנסת בזמן תפילת 'יזכור': "האמונה התפלה הזו, לא צריכה להיות מה שמעצב את הקהילות ואת בתי הכנסת שלנו"

גיא הוכמן מפרסם סרטון לכבוד יום הזיכרון ומדמה מה היה קורה פלוגות של חיילים היו עושות מילואים בגן עדן: "האושר האמיתי של כולם כאן זה לתצפת עליכם מלמעלה"

טחנת הרוח במשכנות שאננים תעצור את כנפיה לכבוד 150 שנה לנפילתו של אהרון הרשלר ז"ל, שהיה חלק מרכזי מפעילות הטחנה ונחשב לחלל הראשון של ישראל

מול מאות חברי הפרלמנט הגרמני, נאם נשיא המדינה יצחק הרצוג בעברית ואמר את תפילת 'יזכור' לחללי השואה. לאחר מכן קרא לגרמנים לפעול נגד איראן שרוצה להשמיד את ישראל

מאות חללי צה"ל מונצחים בצורה חלקית באתר 'יזכור' של משרד הביטחון, כשלמעט שמם ותאריך נפילתם לא מופיעים עליהם פרטים נוספים וזאת למרות שתאריך נפילתם היה לפני 25 שנה

בימים אלו מעבירים גדולי הדור את מעות יזכור לועד הרבנים לעניני צדקה בארה"ק שיועברו להצלת אלפי משפחות נפגעי הקורונה, בתוכם חולים יתומים ואלמנות מכל רחבי הארץ

המצב האידיאלי היה לא להפריד זאת מיום העצמאות עצמו, שהרי בזכותם קיים יום העצמאות, אלא לומר יזכור ביום העצמאות עצמו, כמו שבאמת מודפס בהרבה סידורים. גם ביום שמח, היה אפשר לעשות פסק זמן רציני כדי לזכור את הנופלים

שישה מדליקי משואות הזיכרון בטקס הממלכתי ביד ושם הערב, מספרים כל אחד בעצמו סיפורים שכמעט לא יאמנו. ששת המשואות הן לזכר ששת המיליון מבני עמנו שנספו בשואה. יזכור

לאחר הירצחו של אלחי, ראו הרב אהד ואביטל טהרלב, שבעת הזכרת נשמות אין תפילה על בנים ובנות שנלקחו בטרם עת. אז הוא חיבר אחת משלו

כשהתורה מבקשת מאיתנו לזכור היא בדרך כלל מגבה את הציווי במעשה אקטיבי כתענית, קידוש, הדלקת נרות, אכילה וכו'. כדי לשמר את הזכרון צריך כל אחד להשתתף בו בצורה אקטיבית. אם האדם הפרטי רק יצפה בטקסים וישאר סביל הדרך לשכחה קצרה מאוד.

הועדה המיוחדת שמינה הרמטכ"ל לבחינת סוגית הנוסח היזכור בטקסים הצבאיים הכריעה כי יש לומר "יזכור עם ישראל" במקום "יזכור א-לוהים". הרמטכ"ל אימץ את המסקנות והן ייכנסו לפקודות המטכ"ל בעוד כשבועיים. הרבצ"ר תא"ל הרב רפי פרץ התנגד להצעה, אך דעתו לשילוב הנוסחים לא התקבלה.

לצערי, הויכוח הנוכחי נגרר ממחוזות אחרים וגורר אותנו לסימטאות אפלות של התנצחות זבת ריר תקשורתי: האם הדתיים משתלטים על צה"ל? "האם אחרי ש'הם' מנעו מחיילים לשמוע שירת נשים 'הם' מכתיבים גם את מילות החזן או הקריין הצבאי"? אני חושש מפני ויכוח מיותר זה ומעדיף להוריד בו פרופיל.

בהתייחסו לפולמוס סביב שאלת נוסח ה"יזכור" לחללי צה"ל כותב הרב של קרית מוצקין, הרב דוד דרוקמן: "חבל על המאמץ שלכן להילחם באיזכור אלוקים בטקס יום הזיכרון, וזאת מטעם פשוט: הוא, 'אלוקים', פשוט לא נמצא שם בטקס." הסיבה להיעדרות: שירת נשים וקביעת יום מיוחד לזכר החללים.

שני גדולי התורה רזי ברקאי ויורם קניוק משוחחים ביניהם בתוכנית 'מה בוער' על סוגיית השינוי ביזכור. קניוק הזכיר כי אומרים "שמע ישראל" ולא שמע ה', המראיין הציע שאם ישראל הוא שמו של אלוהים, אז אפשר להרוויח שתי ציפורים במכה אחת. קניוק התנגד ואמר שהכל זה בגלל בורות. האזינו להקלטה.

אם "יזכור אלוהים" מפלה בין מאמינים לאתאיסטים, הרי "יזכור עם ישראל" מפלה בין יהודים לגויים. במערכות ישראל נפלו לא מעט דרוזים ובדווים, מוסלמים ונוצרים. "יזכור אלוהים" יכול אולי להתאים להם, אבל "יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו"? שוב, זה מתאים אולי לאווירה של לפני כמה עשורים, אבל היום זה צריך להיראות דווקא כגזענות.

שאלת הנוסח באמירת ה'יזכור' בטקסים בבתי העלמין הצבאיים הגיעה עד לשכת הרמטכ"ל שהורה כי הנוסח הנכון הוא "יזכור א-לוהים את בניו ובנותיו". בחלק מהטקסים שינו המנחים את התפילה ל"יזכור עם ישראל", כנראה כדי לא להזכיר שם שמים, ונעשה: "על דעתם האישית בלבד", כהגדרת דובר צה"ל.