דעות

כתב של הניו יורק טיימס שאל אותי לאחרונה איך תיראה מדינת ישראל בגרסה האידיאלית שלה. עניתי לו שיהיו בה זרמים שונים בדיוק כמו היום: חילונים, חרדים, חרד"לים, דתיים ליברלים, מסורתיים, ערבים וכ”ו. רק דבר אחד יהיה בה שונה, והוא משמעותי

בשבוע שעבר הגענו לשם, לסיים את הפרויקט. הספר הראשון שקפץ עליי, בארגז הראשון שפתחתי, היה ספר התהלים מענת וגידי גוב. "לכל תפילותייך, אמן"

מי שחשובה לו מדינת ישראל לא יקנה מוצרים של אנג'ל עד שהם יתקנו את דרכם. יש מספיק מאפיות אחרות שיודעות לאפות חלות טעימות לשבת

אם דוד המלך, מלך ישראל, מוריד מכבודו כדי לטהר אישה לבעלה, על אחת כמה וכמה שלא יזיק קצת ענווה כלפי התורה וכלפי חכמים

בתורה מסופר שאנשים שלא יכלו לחגוג את פסח בחודש ניסן מקבלים כעבור חודש הזדמנות נוספת להתחיל מחדש. בספרי החסידות נאמר שזה יום שמלמד שאסור להתייאש, תמיד אפשר לתקן

על רקע המתיחות בתוך הקואליציה על המדיניות הביטחונית של הממשלה, האמת צריכה להיאמר: מפלגות הימין העלו את רף הציפיות ועכשיו הם משלמים את מחיר החידלון של עצמם

בהנהגת הכהנים טמון יסוד גדול, פשוט מאוד אך משמעותי מאין כמוהו. ובוודאי שיסוד הזה מתאים לכל מי שעוסקים בצרכי ציבור באמונה, החל מגבאי הציבור ועד למנהיגים ואנשי הרוח

שני ראשי מפלגות הימין, בדרך כלל צייצנים פוריים בטוויטר, איבדו כנראה את הסיסמה לחשבון, ומאז אתמול, לא הוציאו אות על ההסלמה בדרום? כנראה שגם הם מרגישים את ההשפלה והחידלון

עוד לפני שהחלה ההסלמה בשדרות, הרב חגי לונדין הכין שיעור לתלמידי ישיבת שדרות, העוסק בהתמודדות עם פחדים: "כוחו העיקרי של הטרור הוא בהשלטת פחד, חרדה והיסטריה בציבור הרחב"

"חיים, מגיע לך לחיות בבית שאתה מרגיש בו חופשי, שאף אחד לא שולט בך ככה וגם לך שמחה מגיע לחיות עם בן זוג שמבין אותך ולא לחיות בתחושת בדידות נוראית כזו"

בכל מעבר אני נפטר מעוד כמה בגדים שאני לא באמת לובש, מעוד כמה חפצים שאני לא באמת צריך, ומעוד זכרונות שחלקם נעימים אבל לא במקרה געגוע מתחרז עם תעתוע

גם אם יהיו הרבנים גדושים בידענות תורנית וכריזמה רהוטה ולבביות נסוכה פניהם, הרי שהם חוטאים לבני קהילתם בכך שאינם מקדמים אותם ומותירים אותם חשופים לרוחות פרצים ומעמיקים את חוסר האונים הרוחני שלהם

קודם כל צריך להזכיר לכהנים מה השורשים שלהם, מה מעלתם, מי האבא הנפלא שלהם, אהרון הכהן. רק אחר כך, כשהם יודעים מאיפה הגיעו, אפשר להתחיל לתת להם הוראות. קודם צריך לרומם, לחבר

זוכת חידון התנ"ך אמונה כהן, סיפרה לסיון רהב מאיר מהי לדעתה הסיבה שהיא לא ידעה את התשובה לשאלה היחידה זה היא טעתה

בפעם הבאה שאתם נתקלים בידיעה שמוציאה דיבה על ציבור אחר, תעשו טובה, תבדקו את הדברים. כדי שלא נצטרך להגיד בכוונה יתרה בימים נוראים את המילים: עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּכַחַשׁ וּבְכָזָב

על אף היעדרות החרדים מהפגנת הימין וניסיונות הפשרה שלהם, מובילי המחאה נגד הרפורמה הכריזו הערב על יום מחאה רחב נגד ״חוק הגיוס״ ובדרך מחסלים כל אפשרות לשיתוף פעולה עתידי

בשיא הלחץ הציבורי לפני חודש, בנימין נתניהו בלם את המשך החקיקה המשפטית ומשך לכיוון חדש. מאז מחנה הימין הבהיר שהוא לא מתכוון להישאר בשקט ומציב לנתניהו אתגר מורכב

"מה אני יכול לעשות בשביל עם ישראל בגיל שמונה?", שאל אותי בתמימות ילד בבית ספר יהודי בניו יורק. סיפרתי לו על משהו ששמעתי פעם, לפני הרבה שנים, כשהתחלתי לנסות לשמור מצוות

שואלים אותי הרבה פעמים כעיתונאית מה הסקופ הכי גדול שסיקרת. התשובה שלי היא: הסקופ הכי גדול הוא הסיפור של עם ישראל. אין בעולם סיפור יותר מלהיב מהסיפור שלנו, ומהפרקים שעוד נכתוב בו

הרבנית יהודית אפרתי, חברה של בני משפחת די, מספידה בטור את מאיה, רינה ולוסי הי"ד שנרצחו בפיגוע בבקעת הירדן: "כל כך הרבה אור היה בשלושתן, ועכשיו הוא חסר בעולם"