פורים: בין השמחה לביטול העצמיות
המהות שבימים של שגרה עטופה בכל כך הרבה גלימות. זוהי כמובן משימה כבדה ומשום כך האדם מצווה להתבשם בשתיית יין עד דלא ידע – ואולי מתוך כך יתגלה הסוד.
המהות שבימים של שגרה עטופה בכל כך הרבה גלימות. זוהי כמובן משימה כבדה ומשום כך האדם מצווה להתבשם בשתיית יין עד דלא ידע – ואולי מתוך כך יתגלה הסוד.
הרב חגי לונדין בדבר תורה קצר של 90 שניות לפרשת השבוע. והשבת שמות – על המהות של האדם הנגזרת משמו, ומה קורה כשהוא שוכח מי הוא
הרב חגי לונדין בדבר תורה קצר של 90 שניות לפרשת השבוע. והשבת ויחי – הצורך להיות כל העת ערניים ולמצוא את המעשה הנכון בזמן הנכון. זוהי האומנות הגדולה שיעקב מעביר לבניו
הרב חגי לונדין בדבר תורה קצר לפרשת השבוע. והשבת ויגש – על ה'גישה' של יהודה, לפני שאר האחים
המנהיגות של משה מול המנהיגות של אברהם אבינו. צפו בחברת הכנסת רחל עזריה בדבר תורה קצר לפרשת 'וירא'
חודש חשוון נתפס בתודעה הציבורית כחודש אפרורי וסתמי המשרה תחושת שיממון ועצבות, גם הקידומת מר מצלצלת כתקופה מלאת מרירות. הרב חגי לונדין מסביר כי דווקא בחודש זה יש לנו הזדמנות להופיע את מידת הגבורה, 'להגשים' את האידיאלים וליישם את אשר ספגנו בימי הארת החגים
דוקא בחודש תמוז ודווקא בשבוע זה, בעת בה אנו מבכים עדיין את מתינו, בזמן בו יוצאת חמה מנרתיקה – אנו מוצאים דרך נכונה להתמודד עם מציאות החורבן. הרב חגי לונדין על ההתמודדויות עם התמוזיות
מדוע לא נאמר כשיצאו ממצרים "ובני ישראל יוצאים ביד רמה"? מבאר הרב חרל"פ כי גאולת עם ישראל היא אך ורק כשאנו עומדים בפני עצמינו, אז תבוא הגאולה
בכל שנה חוזרת האמירה לפיה לא אומרים הלל שלם בשביעי של פסח בגלל הצער ממות המצרים. ניסן יואלי סבור כי זו השקפה המסרסת את דברי חז"ל ומטשטשת בין הרוצח לקרבן
יהודי נעצר הבוקר בהר הבית בחשד שנתן הסבר על הפסוק "אנא ה' הושיעה נא". ארגון חוננו בתגובה: "במדינות אחרות מעצר כזה היה מוגדר כאנטישמיות"
סיטואציה המוכרת לכל מורה/הורה בכל ימות השנה, ובמיוחד בחודש אדר: אתה נכנס לכיתה/לחדר-הילדים ומקדמים את פניך קולות צחוק רמים. על מה בדיוק הצחוק? לא ברור; אבל האווירה איננה מאפשרת שום דו-שיח רציני. חוץ מלהרגיש אידיוט, מה אמורים לעשות עכשיו?! – להגיב? להתעלם? להשתיק אותם?
חודש טבת, הוא החודש של שיא החיכוך עם הקשיים והשגרה. דווקא בחודש זה עלינו לפתח את ההבחנה הדקה על מה כועסים ואיך כועסים. לפתח כעס פרופורציונאלי וממוקד. זהו החודש בו מגיעה העשייה השנתית לשיאה. פסגת היצירה של השנה. זהו הזמן לנסות לזהות את מקום היצירה שלי בעולם. לתעל את העוצמה האדירה הזו של יצר הכעס ליצירה טהורה
ח"כ יאיר לפיד הגיע היום לסיור בעיר העתיקה ונתן דבר תורה על ברכת 'יוצר אור ובורא חושך". לנוער שנמצא במקום הוא אומר: "לא באתי לחזק אתכם, באתי להודות לכם"
הבעיה הקיימת עם הניסיון להתאים נבואות מקראיות לאירועים היסטוריים ספציפיים היא שפסוקים רבים ניתנים לפרשנויות שונות, ולא קשה להציע להם פרשנות היסטורית אלטרנטיבית. הפיתוי לראות במקרא רמזים למאורעות ספציפיים הביא רבים מחכמי ישראל להתעלם מאזהרתם של חז"ל – "תיפח רוחם של מחשבי קיצין". דהיינו, הסתייגותם מקביעה ודאית של מועד ביאת המשיח והגאולה העתידה. ברם בדבר אחד ניתן לומר שהרמב"ן צדק.
פרשת קדושים היא הסטנדרטים של החיים היומיומיים. כדי להגיע לקדושה, הקדושה אינה רק 'בין אדם למקום', כפי שיש כאלו שסבורים, ומאידך אינה רק 'בין אדם לחברו' כפי שטועים אחרים
המשותף לשלשת הבנים הקודמים הוא שאף אחד מהם אינו מתבונן במציאות בעיניים שואלות ולומדות. הראשון אינו יודע לשאול, השני חושב שכל שאלותיו כבר נענו, ואילו השלישי חושב ששאלותיו חסרות מענה, וממילא אין טעם לשאול ולחפש. לעומתם, הבן חכם הוא "חוזר בשאלה", הוא מוכן לחזור ושאול שוב פעם את השאלות
האמנית אהובה קליין מגישה ציור פרי ידיה עם דבר תורה לפרשת השבוע. והשבוע על בריאת העולם בספר בראשית ועל הקשר בין פתיחת התורה וארץ ישראל
עם תחילת המסע לארץ ישראל מתחילות התלונות. אבל משה רבנו כמנהיג אחראי, אבהי, מתפלל לקב"ה שיסלח לעם ישראל. עד שמגיע המקרה שגם מנהיג כמוהו אומר "איני יכול עוד"
הברכה המשולשת של הכהנים שהיא ברכת חיי העולם הזה, היא כשלעצמה אינה ברכה שלימה, וצריך להשלימה בשימת הכהנים את שם-שמים על בני ישראל
הפרשה פותחת בספירת עם ישראל, בשונה משאר השבטים שנספרו מגיל 20 שנה, שבט לוי נמנה כבר מגיל חודש. לכן, היינו מצפים שמספר בני לוי יהיה גבוה משמעותית משאר השבטים, אבל לא זה המצב. מה קרה לו?