פרשת שמות

פָּרָשַׁת שְׁמוֹת היא פרשת השבוע הראשונה בספר שמות. היא מתחילה בתחילת הספר, פרק א', פסוק א', ומסתיימת בפרק ו', פסוק א'

אבל טעות גדולה טעה פרעה, לא זו בלבד שאין הנשים משתפות עמו פעולה, אלא שלמעשה כל עמידתם של ישראל וגאולתם ממצרים לא היתה מתקיימת אלמלי חלקן של הנשים

הרב חגי לונדין בדבר תורה קצר של 90 שניות לפרשת השבוע. והשבת שמות – על המהות של האדם הנגזרת משמו, ומה קורה כשהוא שוכח מי הוא

הפעולה השניה של יעקב להבטחת קיומו של העם היהודי היתה ביסוס שלמות המשפחה היהודית, ביודעו כי המשפחה היהודית היא הערובה הבטוחה להמשך קיומו של עם ישראל

כזוג עלינו להגדיר ביחד: כאשר אנו נדרשים להתמודד עם אתגרים שונים, ולא משנה אם אלו אתגרים שמגיעים מבחוץ או אתגרים שמתגלים ביננו, אנו בוחרים ליצור ולא להיכנע למיצר

התורה בוחרת לתאר את ראשית דרכו של משה באמצעות שלוש התכונות החשובות למנהיג: העדפת האינטרס הציבורי על פני האישי, רגישות חברתית ועמידה בלחצים חיצוניים

כשהעם היושב בציון, נלחם לרוצץ את איום הגרעין האיראני המתהפך מעל ראשנו, קופץ 'דתן' או 'אבירם' אחד, שכיהן כראש ממשלה, ותוך כדי המתנה לגזר דינו מטיח בקורת 'בוגדנית' קבל עם ועולם כנגד ה'תוקפנות' הישראלית הבלתי מנומסת. בקטיגוריית 'דתן ואבירם' שלי משובצים גם פעילי 'שלום עכשיו', ומלשינים נוספים בני מינם

האם כאשר הדברים לא הולכים לפי התכניות, מוותרים על הכל ? או נאחזים במעט שנשאר? כמו בפרשות השבוע גם בזויות סובר חיים גלבוע, כי עדיף להשיג מעט ואחר כך להוסיף מאשר לא לקבל כלום.

כאשר עמרם עמד וגירש את אשתו יוכבד, ראתה מרים בפירוק המשפחה היהודית סכנה לבאות והטילה את כל כובד משקלה להשיב את השלום בבית הוריה, ומהם לקחו דוגמא כל עם ישראל, והשיבו גם הם את נשותיהם.

המאייר אלחנן בן-אורי מציג בכל שבת קריקטורה חביבה על אחד מפסוקי הפרשה. נסו למצוא בעצמכם את הפסוק עליו מכוון הציור.

בתחילת ספר שמות אנו נפגשים לראשונה עם האישיות העליונה ביותר שצמחה בתולדות האנושות, עם משה רבנו. התורה בוחרת לתאר את ראשית דרכו באמצעות שלוש תכונות החשובות למנהיג: העדפת האינטרס הציבורי על פני האישי, רגישות חברתית ועמידה בלחצים חיצוניים.