פרשת השבוע

על חשיבותו של מנהיג ועל החשיבות של להאמין למנהיג וללכת אחריו בעיניים עצומות גם כאשר אנחנו לא מצליחים או לא יודעים את כל הסיבות להחלטותיו. וכל זאת מהאמונה בקב"ה, ובמשה עבדו. הרב שלמה קמחי בדבר תורה קצר לפרשת ראה

אחרי שתי פרשות בהן ניתח משה רבינו את האירועים שהביאו לכניסה לארץ, ואת הדרך לשמור על הרגש הלאומי חי, באה פרשת עקב עם המפתח כיצד לשמור על האחיזה בארץ

מתוך הפסוקים בפרשת ואתחנן מבין הרב מאיר גולדמינץ מדוע דווקא קיבוצי השמאל שהוקמו על חורבות כפרים ערביים מקבלים לגיטמציה יותר מאשר התנחלויות שקמו בשממה

הרוצחים הגדולים היו אלו שאמרו 'שכולם שווים'. הרעיון שהתחיל ביש"ו דרך הגיליוטינה הצרפתית והמהפכה הקומוניסטית, שפרשו את המונח "כל בני האדם שווים ויש כאלו ששווים יותר"

גם היום פורחות להן באויר הכרזות אידיאליות לרוב המבטיחות שוויון, נגישות, ביטול האפליה ועוד, החפצות לבטל את ההיררכיה הרוחנית והדתית ולאפשר להמון העם לברור את דרכו הערכית בעצמו. האם אין מקום לחשוש מאידיאליזם המטרים את זמנו-זמננו?

מצוות הציצית עוזרת לנו למצוא את האיזון הנכון בעידן של בלבול פוסט מודרני ואת כוחו של כל פתיל ופרט בעם ישראל. אשר על כן, זכתה היא, "מצוות הזכרון והדבקות",להיות שקולה כנגד כל המצוות כולן

עם תחילת המסע לארץ ישראל מתחילות התלונות. אבל משה רבנו כמנהיג אחראי, אבהי, מתפלל לקב"ה שיסלח לעם ישראל. עד שמגיע המקרה שגם מנהיג כמוהו אומר "איני יכול עוד"

התעלותו של הנזיר, היא לתקופה קצרה, בה הוא ינסה הנזיר להתקרב לדרגת הכהן, שנפגש עם הקודש בבית המקדש שבועיים בשנה. אז מי מהם גדול יותר?

הברכה המשולשת של הכהנים שהיא ברכת חיי העולם הזה, היא כשלעצמה אינה ברכה שלימה, וצריך להשלימה בשימת הכהנים את שם-שמים על בני ישראל

בעולם שהתפתח מאוד ובמציאות פנימית וחיצונית שהשתנתה כל כך, כיצד המילים של ברכת כהנים עדיין רלוונטיות לברכה גם בימינו, ומה הקשר לאמבטיה? צפו בשיעורו השבועי של הרב שלמה קמחי

בפרשת במדבר מקבל כל אחד מהשבטים דגל. הרב יעקב פילבר לומד על חשיבתו של הדגל כסימן שבטי אך עם זאת גם כאח מסממני הזהות הלאומית השומרת את העם מפני התבוללות

הפרשה פותחת בספירת עם ישראל, בשונה משאר השבטים שנספרו מגיל 20 שנה, שבט לוי נמנה כבר מגיל חודש. לכן, היינו מצפים שמספר בני לוי יהיה גבוה משמעותית משאר השבטים, אבל לא זה המצב. מה קרה לו?

ארץ ישראל איננה דומם ואינה מתפתחת כאשר עם ישראל לא נמצא עליה. הרב שלמה קמחי ראש ישיבת בני עקיבא אורות יהודה באפרת על המיוחדות של ארץ ישראל ועל הקשר המיוחד בים עם ישראל לארצו

התורה אינה שונאת את העשירים ואינה גונבת את כספם, אלא מאפשרת להם לצבור את רווחיהם, מתוך ידיעה שפעם בשני דורות, יעשו איתחול חברתי ויתחילו את המשחק מחדש

"את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו" הפרשנים שואלים מה החידוש בציווי שמירת השבת ומורא המקדש שכבר נזכרו בכמה מקומות? צפו בשיעור הקצר של הרב שלמה קמחי

בניגוד לאלו שאומרים כי כל בני האדם שווים, התורה מבדילה בין יהודים לגויים ובין ישראלים לכהנים, אך הוספת הזכויות מביאה איתה גם אחריות כבדה יותר שמתבטאת בציווי ייחודי

כדי להתרפא מהצרעת לא הולכים לרופא אלא לכהן. דווקא הדמות הרוחנית היא שתעזור לפושע להשתקם, בתהליך שמחזיר אותו להיות חלק מהחברה ולא מי שפוגע בה

הופעת הצרעת אצל החוטא דומה לעליית חום הגוף אצל החולה, המודיע שמשהו משובש בבריאותו ושעליו לטפל בעצמו לפני שמחלתו תתפתח והיא עלולה לסכן את חייו

כאשר אדם אוכל מאכלים גסים, הוא מכניס אל גופו ואל נשמתו את אותה הגסות והיא המונעת ממנו להבחין בין הבדלים דקים של קודש וחול, של טמא וטהור. בלא הבחנות אלו, לא יוכל האדם להמשיך בשלבים אל השגת הקדושה. שמירה על עדינות הנשמה היא תנאי הכרחי כדי להגיע לשלבים מתקדמים של קדושה.

תהום פעורה בין השמחה הגדולה בחנוכת המשכן לצער העמוק על מות שני בני אהרן. הקרבה לקדוש ברוך הוא עלולה ליצור טשטוש המדרגות. הרב מאיר טויבר בשיעור קצר על פרשת שמיני