דעות

"רק הליכוד יכול לגרש יהודים, רק הליכוד יבנה ח"ו את מדינת פלשתין. שום דבר טוב לא יצא מהליכוד: לא בחינוך, לא בכלכלה, לא בחיזוק היהדות ולא בביטחון. מי שמתפקד היום לליכוד ומחזק אותו – שותף לכל הפשעים שהליכוד עשה ומתכנן לעשות", הליכוד לא עושה טוב לברוך מרזל

בשנים האחרונות נשים דתיות פורצות דרך שינו באופן מהותי את מקומן בקהילה והפכו שותפות שוות ערך לגברים ברבים ממישורי החיים – לימוד תורה, טוענות רבניות, שותפות בטקסי חיים ובבתי הכנסת ועם זאת אנו עדיין מתמודדות עם אתגרים לא פשוטים, אילת וידר כהן על יום האישה הבינלאומי.

רבים מיהרו להסביר את מכתב התמיכה כמכתב המגן בקנאות על כבודו של קצב כנשיא וכמייצג השלטון. כנראה שמיהרו מדי. נכון, הרב טאו ותלמידיו אוחזים בתפיסת עולם ממלכתית- קיצונית, אך דווקא הפעם נראה שאין קשר בין מכתב התמיכה בנשיא קצב לבין תפיסת עולם זו. דעה.

כמה קושיות על דברי הרב אפרתי, במחילה מכבוד תורתו: ראשית, האפיפיור אף פעם לא טועה. זו הרי עובדה ידועה. שנית, מדובר על ברייתא שמצוטטת לראשונה מאות שנים אחרי המאורעות. לעומת זאת, הבשורות בברית החדשה התחברו עשורים בודדים אחרי שהאיש נהרג. הלל גרשוני עונה לרב אפרתי.

אתר, בלוג, ערוץ ביוטיוב, דף בפייסבוק, גם ישיבות יכולות לנצל את המדיום הזה, האינטרנט, לקידום מטרות שונות. יצחק שיזגל מציע לישיבות להתחבר לעולם המדיה הוירטואלי ולהתחיל להפיץ את התורה שלהם ברחבי הרשת. "יש מסרים שחשוב שעם ישראל יכיר וידע."

על ספרו החדש של האפיפיור המזכה את היהודים מהריגת יש"ו, כותב הרב אפרתי: "יש לומר בקול בהיר את האמת- אנו הבאנו להריגת אותו האיש, כאמור במסכת סנהדרין בקטע שצונזר מפחד הגויים. לא רומאים הביאוהו לדין אלא אנו, גדולי ישראל שלנו בסוף בית שני." שו"ת.

המסע המנוהל בימים אלו נגד הרב אבינר הוא סימפטום של המאבק בין ניאו-אורתודוקסים ובין נאמנים לתורת ה' ולחכמי ישראל, או אם תרצה, בין עמי הארצות ובין תלמידי חכמים. ומה הפלא אם כן שההמון השטוף יום יום ינהר אחרי עמי הארצות האלה שהעיתונות מכתירה אותם בתואר מעמד שאין להם?!

בפרשות ויקהל ופקודי, עשיית המשכן נעשית תמיד מתוך ציווי: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יי לֵאמֹר" וכל עשייה של כל פרט במשכן מסתיימת במילים: "כַּאֲשֶׁר צִוָּה יי אֶת מֹשֶׁה". הכל נעשה מתוך ציווי ולא מתוך רצון אישי. לאן נעלמה הספונטניות?

מה רע בתחפושות של מלכת אסתר וקאובוי? "חמודי אולי תתחפש לקאובוי?" שאלתי את הילד, "מה זה קאובוי?" הביט בי הילד בעיניים שואלות. איזו ירידת הדורות. איך נתנו לזה לקרות? לאיפה נעלמו כל הערכים האמריקאיים הרדודים והטובים שגדלנו עליהם? הטור מתוך עולם קטן של השבת

בעוד הפובליציסטים השונים מיהרו לפרש את מניעי מכתב הרבנים באמצעות תופעות מאקרו כגון הקצנה ו"התנתקות" של הציונות הדתית, התעלמו הם מהמניעים הקיימים מאחורי המכתב שנשלח לקצב ואשר נעוצים, כתמיד, בתופעות מיקרו ובמניעים אישיים וארציים הרבה יותר.

כך או אחרת – בין אם ידע ובין אם לאו – נתניהו אינו יכול לברוח מאחריותו הכוללת למעשה התועבה הזה ואם לא תהיה התנערות מוחלטת וברורה מהשימוש בנשק מול המתיישבים, סופו יהיה כסופו של אולמרט.

הירי המשטרתי השבוע על נשים וילדים, גם כשמדובר בכדורי גומי, אינו מהווה רק כתם מוסרי על פניו של ראש הממשלה, אלא מסמל גם את תחילת התרסקותה של תנועת הליכוד כמפלגה המשפיעה בפוליטיקה הישראלית, ואת מעבר מרכז הכובד אל מפלגת ישראל ביתנו.

"יש לנו חשבון ארוך עם הנצרות בגלגוליה השונים, אך הקמת המדינה שינתה כליל את תמונת המצב בסוגיית היהדות מול הנצרות. אני מציע לחבור לעולם הנוצרי, לפחות לחלקיו המתונים מבחינה דתית ואמונית, כנגד האיסלאם הרדיקאלי המאיים על העולם כולו". הרב רוזן מתכנן תוכניות עולמיות.

במכתב ששלח יו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ יעקב כץ (כצל'ה) הוא מבקש מחברי הכנסת להתאחד כדי להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת הירי שבוצע בחוות גלעד. "מה שהיה בחוות גלעד הינו מעשה רודנות המזכיר משטרים אפלים במזרח התיכון בהם השליט מורה לירות באזרחיו שלו."

"הרשעה באונס משמעותה פגיעה גדולה בנילון לכן היא צריכה ביסוס חזק על ידי מקור חיצוני ולא על ידי המתלוננות. התורה רואה בחומרה רבה את העברה של אונס ומשווה אותה לשפיכות דמים. דווקא בגלל חומרת העברה נדרשת רמת בירור גבוהה". הרב אריאל בראלי על פולמוס מכתב הרבנים.

הרבנים הנכבדים טעו טעות קשה ואין לי אפילו השערה כיצד ומדוע נגררו לדבר. גם הם יודעים היטב, וכך בודאי חינכו את תלמידיהם, שהמרחם על אכזרים, סופו שיתאכזר לרחמנים. מוטב שיחזרו בהם, ולאלתר. ליאורה מינקה יו"ר התנועה הדתית לאומית לא מבינה את מכתב הרבנים.

התורה מקדימה את איסור השבת, לפני בניית המשכן, כדי להגיד ששלבי הכנת הקודש, הם עדיין לא הקודש עצמו. אל יחשוב אדם, שאם הוא פועל למען הקודש, שהוא כבר הגיע למדרגת השיא של הקודש. יש להפריד בין שלב הבנייה לבין השלב השלם, שבו הקודש כבר מופיע בעולם.