דעות

אם אשדוד היא עיר דרומית, אזי ככל הנראה גם רחובות וראשון-לציון, אינן נמצאות במרכז הארץ אלא במקום גיאוגרפי אחר, אי שם בדרום, שמהותו עדיין לא נקבעה על ידי מנסחי המונחים המכובסים בישראל, שנועד להסתיר את פשיטת הרגל הביטחונית והמדינית של מדינת ישראל.

"מי לדעתך השפיע יותר על האנושות?" – שאלתי כמה וכמה אנשים דתיים, חנן פורת או סטיב ג'ובס? (שנפטר באותו שבוע). כולם צחקו ושלפו את ה 'איי-פון' מהכיס – מה השאלה בכלל? אבל אני דווקא חושב שחנן השפיע יותר. נשמע מופרך? כמה ישיבות של האו"ם עסקו באיי-פון, וכמה בפועלו של חנן…

אני קורא בזאת למשפחת שליט ולכל יח"צניה: אל תתפזרו! אל תתכנסו 'איש לאהליו'! אם רגש אחריות לאומית בלבכם, ולא רק בפיכם, חובתכם להמשיך בתנופה ולדחוף, כפי שאהקימו צוות חשיבה אופרטיבי לנושא זה, הריצו את מסקנותיו, ואל תתנו שדמים עתידיים יתלו בכם, חלילה.

אם הרב חושב שהוא חף מפשע, כפי שמאמינים תלמידיו, שילך ויוכיח את חפותו בבית המשפט, או לחילופין שיעמיד את גרסתו למשפט ציבורי. מצד שני אם הרב יודע שהוא אשם, שיקבל אחריות על מעשיו ויודה בכל המעשים. "מודה במקצת חייב בכל" הוא כלל הלכתי שגם הרב מכיר.

בינות לכל מדפי הספרים העמוסים בביתי ניצב לו ספר התנ"ך במקום של כבוד. אבל לא נעים לי לומר, ואפילו די מביש, מעולם לא סיימתי לקרוא את כל התנ"ך. בוגרת אולפנא, בת מדרשה, שותפה קבועה בחידוני תנ"ך, ועדיין אינני יכולה לומר שהצלחתי לעבור על כל דפיו בשלמות ולו פעם אחת.

חרושת השמועות והאשמות שמלווה את הציונות הדתית כצל כבד בשנתיים האחרונות, מלמדת אותנו כי הדבר הגרוע לעשות בפרשות שכאלה הוא ההשתקה. הדברים בסופו של דבר תמיד יוצאים החוצה, והשמועות מרעילות את האווירה בין אם הן נכונות או אינן נכונות. אור השמש הוא אמצעי החיטוי הטוב ביותר.

במכתב שכתב י' לוחם שייטת בתגובה לשחרור גלעד שליט הוא כותב: "אם חס ושלום, אגיע למצב בו ארגון טרור יחטוף אותי, בבקשה מכם: אל תעשו הפגנות, אל תתראיינו, אל תספרו כמה כואב לכם, אל תפיקו פסטיבלים ופסטיגלים בשמי. כל סוחר מתחיל יודע – ככה לא מורידים מחיר."

הפיגוע שהחל לפני 5 וחצי שנים בסמוך לכרם שלום הסתיים בפיצוץ הגדול, בניצחון כביר לאנשי החמאס, בניצחון כביר לאויבי ישראל, כשהמטרה שלשמה יצאו למשימה אכן הושגה- שחרור אלפי מחבלים הכלואים בישראל ובהם הגרועים ביותר. אז למה בישראל רואים את העסקה כהצלחה?

ברור לכל אדם ששכל בקודקודו, שאין דבר גדול יותר מאשר נסיון חיים, בעבודות מורכבות שיש בהן משמעויות מרחיקות לכת. נתינת המושכות ביד הבוסר, הוא מתכון לאנרכיה ולהרס עצמי. גם אם לבוסר יש יותר ברק בעיניים וצחות לשון מאשר לגדולים יותר, עליו להתאזר בענווה וסבלנות ולא לקפוץ בראש.

הבעייתיות במציאות הנוכחית אינה נעצרת רק בעסקת שליט והיא משליכה על שאלות לאומיות רחבות הרבה יותר שעומדות לפתחה של מדינת ישראל. הכוונה בדברים אלו היא בהיערכותה של ישראל לשינויים הגיאופוליטיים המפליגים שעוברים בשנה האחרונה על המזרח התיכון.

הערבות ההדדית שהביאה להחלטה לשחרר את גלעד שליט אינה יכולה להישאר במקומה. אם היא תהיה אור בודד באפילה משמע שמדובר בחולשה והתחבאות מאחורי טיעון הצלת נפש בישראל, ולא בעוצמה מתחדשת. עלינו לפעול לחיזוקה של הערבות זו בהיבטים רחבים בהרבה משחרור חייל חטוף.

חמש שנים של לחץ ציבורי לא עזרו לשחרר את גלעד שליט, הם רק עייפו את העם וגרמו לו להרים ידיים במשא ומתן. העייפות הזו, הרואה בשחרור שליט כפסגת המאוויםהגיעה עד לממשלה שאחרי 1,935 יום הסכימה לתנאים הראשוניים של החמאס, אבל אף על פי כן רואה בכך הישג.

הרב ישראל רוזן נזכר ברב חנן פורת ונזכר בסיפור מופלא הקשור בערב יום הכיפורים, ומגלם באחת את אישיותו של חנן ואת השקפותיו המגשרות בין חלקי העם. בסיפור תוך כדי החלפת גלגל של רכב של רעבארל'ך מלמד אותם הרב חנן פורת פרק באהבת עם ישראל. הספד לחבר יקר.

הדתל"ש החדש חי לו במרחב הלא-דיכוטומי שבין דתיות לחילוניות, וזה גם אולי עיקר החידוש שהתגלה לו לדתל"ש ושאותו הוא רוצה להביא לעולם – שהמרחב הזה איננו דיכוטומי. במרחב זה יוצר הדתל"ש רצף ארוך בין העולם הדתי לחילוני: הוא יכול לחיות חיים היונקים מעולם האמונה והיהדות, אך אינם מחויבים לטוטליות ההלכתית של עולם זה.

מחקרים מדעיים מובהקים שנעשו בעיקר בארה"ב הוכיחו כי ממוצע מנת המשכל של יהודים גבוה מהותית משל בני עמים אחרים. הוכחה נוספת לתקפות ממצאי המחקרים קשורה בכך ששיעור היהודים מקבלי פרס נובל עולה על שיעור היהודים באוכלוסייה העולמית.

בשנת תשע"א לטוב ולמוטב, קולות רבים נשמעו בחוסר הרמוניות הרמונית במיוחד. מתוך הקולות האלו, מבולבלים ושונים ככל שיהיו, עולה תביעה אחת חדה וברורה – האיש ה"קטן" דורש להפסיק להיות קטן. איתמר ברתור מסכם את שנת המחאה, ובוחר באופן מפתיע או לא את איש השנה שלו.

לפני 20 שנה נזרקה על אבא שלי אבן בדרכו הביתה לבית חג"י. למחרת הופיעה תמונתו בעיתון נושא את האבן ועליה הקדשה אישית: "זו האבן שנזרקה עלי כדי לפגוע בי. איתה אני בונה לי כאן את ביתי". מאז עברו הרבה מים בירדן, אם היינו אוספים את כל האבנים שנזרקו עלינו, ספק אם היתה קיימת היום מצוקת דיור בארץ.

כשזורקים אבן לעבר כלי רכב שנוסע במהירות, הכוונה של הזורק היא רצח. בצה"ל חייבים לשנות את ההתייחסות הסלחנית כלפי מיידי האבנים ולהתייחס אליהם כמו לסכין או בקבוק תבערה. כשדובר המשטרה מוציא הודעה כי מדובר בתאונה, האם האו מצפה שנאמין לו בפעם הבאה?

הציר המרכזי שעליו סובב עם ישראל בתפילת הימים הנוראים הוא דברי רבותינו בתפילת ונתנה תוקף "ותשובה ותפילה וצדקה – מעבירין את רע הגזירה." מה המיוחד בשלושה מרכיבים אלו? מה גורם לאדם להפוך למישהו אחר בעקבות תהליך התשובה, התפילה והצדקה? הכנה לראש השנה.