הגניוס היהודי: משמעותו של הנובל - סרוגים

הגניוס היהודי: משמעותו של הנובל

מחקרים מדעיים מובהקים שנעשו בעיקר בארה"ב הוכיחו כי ממוצע מנת המשכל של יהודים גבוה מהותית משל בני עמים אחרים. הוכחה נוספת לתקפות ממצאי המחקרים קשורה בכך ששיעור היהודים מקבלי פרס נובל עולה על שיעור היהודים באוכלוסייה העולמית.

author-image
הגניוס היהודי: משמעותו של הנובל
  המשפחה היהודית התומכת. ד"ר שיין.

המדען ישראלי פרופ' דן שכטמן מהטכניון בחיפה זכה בפרס נובל לכימיה והמדינה צוהלת, ובצדק.

בכך הוא מצטרף לרשימה ארוכה של ישראלים ויהודים שזכו בפרס היוקרתי בעולם. למעשה, קשה למצוא שנה שבה אין יהודי אחד לפחות מבין מקבלי הפרס.

מחקרים מדעיים מובהקים שנעשו בעיקר בארה"ב הוכיחו כי ממוצע מנת המשכל של יהודים גבוה מהותית משל בני עמים אחרים. הוכחה נוספת לתקפות ממצאי המחקרים קשורה בכך ששיעור היהודים מקבלי פרס נובל עולה על שיעור היהודים באוכלוסייה העולמית.

תרומת היהודים לקידמה המדעית, לרוח האנושית, לתרבות ולידע היא עצומה. עם קטן, נבון וחכם, שכבר אלפי שנים נושא במוחו את תיקון העולם ועל כתפיו ייסורי הנצח של תקוות הגאולה.

לטענה כי היהודים הם בני העם המובחר מבחינת הכישרון, החוכמה והיצירתיות יש רקע היסטורי-גנטי מובהק. בימי הביניים, צעיר נוצרי שרצה לקנות השכלה גבוהה הצטרף למוסדות חינוך שפעלו בחסות הכנסייה וברוחה. המצטיינים שבהם נמשחו לכמרים, וככאלה לא היו להם ילדים.

המשפחה היהודית התומכת

במשך קרוב ל-1,000 שנה לנוצרים המוכשרים ביותר בתחום המדע והרוח לא היה דור המשך. הפוטנציאל הגנטי הלך ודעך. בקהילות היהודים, לעומת זאת, התלמידים המוכשרים ביותר בישיבה, שכונו גם עילויים, נישאו לבנותיהם של ראשי הישיבות או לגבירים המקומיים. עיקר עניינם היה ללמוד תורה, לכתוב פסקי הלכה וחידושי תורה ולקיים באמונה את מצוות פרו ורבו.

לכל משפחה יהודית מוכשרת היו לפחות שבעה ילדים, כך שבמשך קרוב ל-1,000 שנה הפוטנציאל הגנטי של היהודים השביח את עצמו בטור גיאומטרי עולה. לא צריך להיות מתמטיקאי דגול כדי להבין שמדובר במספרים מדהימים.

פוטנציאל גנטי אינו תנאי מספיק להישגיות. כדי לממש את הפוטנציאל יש צורך בנתונים סביבתיים הולמים. המשפחה היהודית, בעיקר בזכות האמהות המופלאות, יצרה סביב הילדים אווירה של למדנות, שאיפה להצליח ורצון להצטיין.

כדי להתקבל לישיבות המובחרות או לאוניברסיטאות המעולות (שהגבילו את מספר היהודים שהורשו ללמוד בהן), נדרשו היהודים למצוינות. האליטות בקהילות היהודיות היו אליטות למדניות ולא אליטות כוחניות או ממוניות.

מה יהיה בעתיד?

לצערי, דווקא בישראל התהפכו היוצרות. האידיאל של המשפחה הישראלית היום אינו הלימוד וההשכלה אלא עשיית רווחים מהירים וצבירת ממון. האליטות של החברה הישראלית אינם פרופסורים או תלמידי חכמים אלא בעלי ממון.

הבינוניות תפסה את מקומה של המצוינות. השוויון בחינוך – במקום לקדם את החלשים, דחק מטה את המצוינים; מעמד המורה – במקום שיהיה בראש דאגתה של החברה, מצוי בשוליים; עובדי הוראה בישראל – במקום לעסוק בטיפוח יצירתיות, סקרנות ומעורבות, נאלצים לכלות את ימיהם בבעיות משמעת בכיתות.

הורים רבים – במקום לראות בחינוך את בסיס היכולת של ילדיהם להתמודד בעולם של הישגיות ותחרות, מעדיפים שירותי שמרטפות בבית הספר.

רק שינוי סדרי העדיפויות של החברה הישראלית וטיפוח ערכים יהודיים מקוריים יוכלו להבטיח כי גם בעתיד נדע לנצל את היתרון שקיבלנו מאבותינו, ובאמצעותו להצליח ולהצטיין. הצטיינות שתוביל לפרסי נובל נוספים.

==

ד"ר חיים שיין הוא מרצה בכיר במכללת 'שערי משפט'. המאמר פורסם ב'ישראל היום'.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
אוסף שטויות סוציאליסטיות
שי | 09-10-2011 20:36
ראשית, בלי בעלי ממון לא יהיה כלום - לא אוניברסיטאות שעל כל קיר שלהן תלוי שלט המעיד על תרומה כספית נכבדת שהרים איל הון כזה או אחר, לא מרכזים רפואיים, לא מוזיאונים ואף לא ישיבות. שנית, כדי לעשות ממון צריכים מנת משכל לא קטנה, בלשון המעטה. שלישית, הספקולציות של הכותב בדבר המטען הגנטי שנוצר כתוצאה מלימודי גמרא הן ספקולציות בלבד. מי שיסתכל על החרדים לאורך ההיסטוריה, כלומר, על אותם היהודים שנשארו בד' האמות של הגמרא, לא יראה ולא מדען דגול אחד. עם כל הכבוד למסורת היהודית, תלמיד ישיבה ממוצע, בין המאה ה-17 ובין במאה ה-21 הוא טיפוס די פרובינציאלי וצר-אופקים שבסה"כ שינן כמה טקסטים בעל פה. רביעית, היהודים מצליחים במגוון תחומים בשל סיבה אחת ויחידה - ברגע שהם מתחילים להתבולל, הם נאחזים בטובי הגויים בתור מודלים לחיקוי. אם במדינה פלונית אנשי האקדמיה נחשבים לאליטה, תוך דור או שניים, בנים לדלפונים יהודים יהיו פרופסורים. אם בארץ פלמונית דווקא אנשי העסקים הם מושא ההערצה האולטימטיבי, היהודים יהפכו לרוטשילדים.
2
אני לא מסכים עד הסוף עם הכותב
ל-1 | 10-10-2011 12:01
אבל אתה לא צודק. ראשית הכסף הוא הדבר היותר שולי בהתפתחות המדע,נצרך אבל שולי,עדיף חינוך להשכלה מאשר צבירת ממון שנית צבירת ממון לא דורשת בהכרח מנת משכל אלא בעיקר מזל ואומץ לקחת סיכונים (מציע לך להסתכל ברשימת האנשים העשירים בארץ ובעולם כדי לראות שממש אין קשר) שלישית פשוט לא נכון מדענים לא צומחים בישיבות אבל בהחלט אנשים משכילים,הישיבות זה מקום שלא יעזור כלום אבל החכמה ומידות הם אלה שנותנים מעמד.וממש לא יעזור שינון טקסטים בע"פ, אם אין לך יכולת למידה גדולה ויכולות אנליטיות מפותחות,פשוט דיבור מבורות (אגב יש יותר שינון בע"פ באקדמיה מאשר בישיבה)ניכר שאין לך רקע בישיבה (אגב לי יש רקע גם וגם). ורביעית אם ככה למה אין נציגות מכובד בתחום הספורט והעולם הבידור כמו באקדמיה שהם הרבה יותר מושאי הערצה בעולם הגויי,אתה צודק שיש רצון להדמות לטובים שבגויים אבל לאור הרקע שיש ליהודי (שעליו הצביע הכותב) הוא מעדיף את המשכיל. אך אפשר להרגיע את הכותב יש תקווה וזה החרדים! מטבע הדברים עם הזמן הם פחות מיעוט קטן, ולאט לאט הם יפרצו בכל המערכות בחברה הישראלית,ויאזנו את התרבות החילונית והבעיות הרבות שיש בה (שהכותב הצביע על מקצתם)וכמו שאפשר לראות בקטנה בנחל החרדי או בהתחלה באקדמיה,זה רק יתגבר והקצב של השינוי גם כן וכולם ירוויחו מזה בענק,רק צריך לתת להם את הזמן,והם יתנו פוש אדיר למה שהציונות הדתית מנסה לדחוף.