דעות

מזה כמה חודשים אנחנו עדים למלחמת הסרטונים, הציוצים של אנשי ליברמן ומתנגדיו עומק התגובה כעומק תגובת הנגד, כל "חרדי משתמט" נענה ב"רוסי משתכר" וכל "דתי משיחי" שנעלב מציע לנבור ב-DNA של המעליב

הרב יובל שרלו סופד לרב דוד פוקס, מוותיקי המחנכים בנתיב מאיר, שהלך הלילה לעולמו: "בלעדיו אנה הייתי בא בעולמה של תורה ושל מוסר"

יש לי חלום שבו פעם בשנה ישנו כנס ענק בבנייני האומה שכל כולו עוסק בתורת חכמי ספרד. אפשר לקרוא לזה נניח "ליבי במזרח'. ובטח זה יהיה בתאריך כ' טבת שהוא פטירת הרמב"ם וה'אביר יעקב' אבוחצירא

מצב הגסיסה של הבית היהודי היום, הוא תוצאה ישירה של הטעויות שנעשו בבחירות הקודמות. למזלה יש למפלגה עוד כמה שבועות לתקן את המצב. אבל ההחלטות צריכות להיות חדות ובעיקר מהירות

סיפורן של בנות השירות שעלה לאחרונה לכותרות לאחרונה בשל אי קיבול מלגת שחרור וכן מותה הטראגי של תמר פניגשטיין ז"ל העלה לכותרות את סיפורן של אלו שעובדות במסירות, מתוך אהבה לעם ולארץ שלא על מנת לקבל פרס

אנחנו כבר לא חברה שנאבקת על קיומה, אלא על איכות חייה. בעולם של מלחמות ומגיפות ועוני ורעב, יש בסיס חזק של סולידריות. בסיס נמוך אמנם, אינטרסנטי, אבל כזה שעל גביו אפשר בקלות יחסית לבנות את הקומות הבאות. וכיום הבסיס הזה פשוט לא קיים

אחרי מכתב הרבנים הקורא לא לתת מקום לעזרא שיינברג אחרי שחרורו מהכלא, מתייחס הרב יובל שרלו לסוגיית חזרתם של תוקפים מינית לקהילה בה פעלו: הפתרון של זריקתם מהקהילה, והליכתם האנונימית למקום אחר, הוא בעייתי"

אחד הנושאים שהכי מצליחים לסקרן את הציבור הוא רכילות על זוגיות, במיוחד כשהיא מתקשרת עם דמויות שכולנו מכירים. עורכת התרבות של אתר סרוגים, בטור על הצד השני והמצפון ששכחנו בדרך

במבחן המציאות אין מקום לשתי מפלגות מימין לליכוד, כבר ניסינו את זה בבחירות הראשונות של 2019 ואסור לחזור על אותה טעות שלא הצליחה. הדרך הכי טובה לבדוק דברים היא במבחן המציאות

דילמה לא פשוטה ניצבת שוב בפני איילת שקד, איפה לרוץ בבחירות הקרובות. האם ללכת עם הבית היהודי, או ללכת עם נפתלי בנט לימין החדש. האם לנסות להציל את עורה או את הגוש

הפרק השני בסדרה 'ימי בנימין' של עמית סגל עסק בשאלה האם נתניהו הוא אידיאולוג או אופורטוניסט? הרב בני לאו מנסה לענות לעמית סגל דרך ניתוח דמותו של אחאב

אם את הכסף והמשאבים ששרפו על 'פריימריז פתוחים', קמפיין שכרגע רק מזיק, היו משקיעים בהקמת רשימות תומכים להמרצה, או במיפוי אזורי הצבעה סרוגים, כדי שאף כיפה סרוגה לא תישאר בבית ביום הבחירות – זה היה הרבה יותר מועיל

אותם פוליטיקאים שמ-2013 הבטיחו לציבור שהדבר הראשון שהם יעשו אחרי הבחירות יהיה להתאחד, מפרים את הבטחתם בעזות פעם אחר פעם, וממשיכים עם הפלגנות שחיסלה את הפוליטיקה הציונית-דתית

מעט מדי ומאוחר מדי, נבחרי הציבור חוו את הזעם על היציאה לבחירות שלישיות, את המחוג איש לא יוכל כבר להחזיר לאחור והם כבר עמוק בקמפיין שנועד להמשך הדרך. אנחנו אלו שצריכים להסיק מסקנות

החוצפה של גל אוחובסקי, נשיא ארגון הנוער של קהילת הלהט"ב, לצאת נגד שירים של אומן מצליח כי יש בהם פאן מהעולם האמוני שלו, עוברת כל גבול

הקושי של יעקב להצטרף לעשיו מתברר כאן כקושי טכני. אלא שבעומק סיבה זו מונח עיקרון רוחני עמוק יותר – יסודות התפיסה הישראלית יושבים על ציפייה לגאולה איטית וארוכה

עם כל הרצון לאחדות והכמיהה של רבים לראות מפלגה אחת שמייצגת את גווני הציונות הדתית השונים – חר"דלים ולייטים כאחד – זו תהיה טרגדיה לחזור שוב על אותה טעות. הגיע הזמן להבין שבכל פעם שרצו בשני ראשים הימין הציל מנדטים יקרים.

אין די בכך שכוונתם של התנועות לשמירה ולהגנה על מעמד האשה תהיה טובה אלא יש לוודא שהדרך טובה. עו"ד אלישי בן יצחק בקריאה משפטית של מעשה דינה ופרשת וישלח

השמאל שקע בביצה הטובענית של "רק-לא-ביביזם", ומושך את כולנו לטבוע שם איתו. זה הזמן למחנה הלאומי להחזיר את כולנו למסלול ולצאת מהמלכודת