לעבוד את ה' גם כשלא הכל מתאים לציפיותינו
האדם צריך להיות מוכן לעבודת ד' גם כאשר לא הכל מתאים לצפיותיו. האדם צריך להיות מוכן להיות כמו במדבר, שלא יהיה מפונק, שיוכל לעבוד את ד' בכל המציאויות
האדם צריך להיות מוכן לעבודת ד' גם כאשר לא הכל מתאים לצפיותיו. האדם צריך להיות מוכן להיות כמו במדבר, שלא יהיה מפונק, שיוכל לעבוד את ד' בכל המציאויות
כשהתורה מבטיחה שכר ועונש היא מדברת על שגשוג כלכלי ועליונות ביטחונית לעומת הוא בצורת, רעב וגלות. על ההפחדות מלהישרף בגהינם בהם משתמשים דרשנים שונים היא לא שמעה
הבעיה הקיימת עם הניסיון להתאים נבואות מקראיות לאירועים היסטוריים ספציפיים היא שפסוקים רבים ניתנים לפרשנויות שונות, ולא קשה להציע להם פרשנות היסטורית אלטרנטיבית. הפיתוי לראות במקרא רמזים למאורעות ספציפיים הביא רבים מחכמי ישראל להתעלם מאזהרתם של חז"ל – "תיפח רוחם של מחשבי קיצין". דהיינו, הסתייגותם מקביעה ודאית של מועד ביאת המשיח והגאולה העתידה. ברם בדבר אחד ניתן לומר שהרמב"ן צדק.
האהבה לאחר היא עבודת ד', דבקות בד', המוסריות היא רצון ד'. אמנם אנו לא שוללים את המוסריות מהצד הכללי או התועלתני, אך הם פחות עליונים. המציאות היותר עליונה היא קיום המצוות מתוך אהבת ד', ככל שאני יותר דבק בד' כך אני יותר "ואהבת לרעך כמוך"
חשבתם פעם על גודל האסון שבמותם של עשרים וארבעה אלף תלמידים בתוך פחות מחודש? ומה הרגיש ר' עקיבא עצמו? מיכל וולשטיין על דמותו הייחודית של התנא, ואיך מתנחמים מאסון שכזה?
בדורנו דור התקומה קמה אלומתו של ר' שמעון וגם ניצבה, משנה לשנה מתרבים העולים לפקוד את ציונו הקדוש , אין לסדר הגודל של עלייה זו של מאות האלפים אח ורע בתרבות היהודית והכללית כאחד, הלא דבר הוא! ואולי סימן גלוי הוא שאנו הולכים ומתקרבים להנהגתו הפנימית הרואה בדעת וברוח את עיקר המציאות, ומבקשת לחיות את הקודש בשלמות, בגבורה וזקיפות קומה של אריה השב לנחלתו
רבי שמעון, כעולה מסיפור חייו ומתורתו הענקית דורש להסתכל על העולם לא רק על הנתונים החיצוניים אלא גם על אלו המסתתרים מחושינו. הוא שם דגש בקיום המצוות לא רק על הריטואל המעשי אלא בעיקר על הכוונה והמשמעות הפנימית.
יום ל"ג בעומר הוא לא רק מדורות, אלא גם יום שמחתו של ר' שמעון בר יוחאי. לכבוד התנא האלוקי, הבאנו אוסף של שיעורים על דמותו והגותו כפי שצולמו בערוץ מאיר של מכון מאיר
מכאן מובנת החומרה הקיימת בחילול השם, עד כדי כך שכאשר מצווים על האדם לעבור עבירה הכוללת חילול השם או להיהרג, לא יעבור על דבר ד' וימסור את נפשו על כך, שהרי זוהי מטרת העולם.
שיעורו השבועי של הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת ובנו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל. והפעם: פרשת אמור
כשהתורה מצווה עלינו לא לעשות כמעשה ארץ מצרים, היא מבקשת מאיתנו, שלא להתנהג בדרך של מצרים וכנען בניו של חם, שקולל על ידי נח בקללת " עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו". דרך החשיבה המצומצמת של העבד, לפיו אין מקום להתקדמות, מביאה אותו למעשים שאינם מוסריים "עבד בהפקירא ניחא ליה".
שני היבטים בהתבוננות על השואה שמתבטאים בימים שהוקדשו לה – עשרה בטבת ויום הזיכרון לשואה ולגבורה. עשרה בטבת מבטא את העמידה מול הקב"ה ומידת הדין ואילו יום הזיכרון לשואה ולגבורה והסמיכות שלו ליום הזכרון ויום העצמאות מסמלים את הגבורה להתקדם לקום ולצמוח מהחורבן הנורא לבניין ולתקומת מעם ישראל במדינת ישראל
המשותף לשלשת הבנים הקודמים הוא שאף אחד מהם אינו מתבונן במציאות בעיניים שואלות ולומדות. הראשון אינו יודע לשאול, השני חושב שכל שאלותיו כבר נענו, ואילו השלישי חושב ששאלותיו חסרות מענה, וממילא אין טעם לשאול ולחפש. לעומתם, הבן חכם הוא "חוזר בשאלה", הוא מוכן לחזור ושאול שוב פעם את השאלות
כל אחד צריך לתת כפי כוחו, ד' לא דן אנשים לפי התוצאות אלא לפי המאמץ. המאמץ של אדם עני לתת שתי תורים דומה למאמץ שיש לעשיר לתת בהמה
במקדש הופיעו בקביעות עשרה ניסים. דבר זה אינו רגיל, נס הוא דבר היוצא מדרך הטבע. ישנן שתי תיאוריות מדוע ד' יוצר ניסים היוצאים מדרך הטבע: הרלב"ג מבאר שהנס נועד לאנשים אנשים חלושי אמונה והנס בא לחזק את אמונתם
שידור חי. שיעורו השבועי של הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת ובנו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל. והפעם: פרשת השבוע 'ויקהל – פקודי'
גם כשבני ישראל עבדו את העגל, הם לא התכוונו לומר שהעגל ברא את העולם ולא התכוונו לעבוד את העגל עצמו, אלא הם כיוונו לכוח שאותו הוא מבטא. העגל מבטא כח עצום של עשייה
איננו מצווים להשפיע על אומות העולם ולהחזירם בתשובה על ידי מעשים, אלא בכך שאנו מתנהגים כפי שמצופה ממנו, וזה מה שמשפיע עליהם.
שידור חי. שיעורו השבועי של הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת ובנו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל. פרשת 'תצווה' – בעניין מלחמת עמלק בישוב ארץ ישראל