פרשת שבוע

אמנם ה' הבטיח לאברהם את ארץ כנען, אך הוא יודע שעליו לפעול כדי לקיים את ההבטחה הזו. לכן, כל חייו הוא איננו מתנהג כאדם שהארץ כבר שייכת לו, אלא כגר ותושב, והוא יודע שעליו לעשות מעשים כדי לקנות את הארץ

אם אנו היינו בבית הכנסת הזה, עם החזן הזה, האם היינו מתנהגים אחרת? רוטנים ומדברים סרה עליו או דנים לכף זכות? שאלות אלו ושאלות אחרות עומדות מולנו מדי פעם, ולעיתים לאחר מעשה אנו רואים דברים שונים מאלו שחשבנו

חברון חוגגת יובל לחידוש היישוב היהודי בחברון על ידי עריכת סעודת השבת הגדולה בעולם, שתתקיים בשבת חיי שרה. גם השנה יוקם אוהל חב"ד חברון ענק ומפואר, בו יסעדו אלפי האורחים סעודות מפוארות במחיר מוזל ומסובסד

תורה גדולה למדנו מהציווי לאברהם ללכת. מהותו של אברהם היא ללכת. לא יושבים, לא נחים, ואין מקום ל"פסקי זמן…" היהודי הוא הולך, מחפש שואף ומטפס כול חייו

מלימוד קצר על דמותו המיוחדת של חנוך למדנו שהקב"ה איננו חפץ שנהיה צדיקים מבודדים גם כשהמגמה היא "להתהלך עם אלוקים". "התבודדות והתנזרות איננה דרך יהודית" כתב הרש"ר הירש. "עם ההמון ולמען ההמון"

מדוע היה צורך לברוא לכתחילה את האדם דו פרצופין אחד לפנים ואחד לאחור, ואחר כך לנסר אותם לשני גבים, למה מראש לא נברא המין האנושי כשני יצורים נפרדים כמו שאר כל היצורים?

השבת היא לא "מעבר" בין יום כיפור לחג סוכות, גשר ש"חייבים" לעבור אותו במעבר בין שני מועדים משמעותיים. היא גם לא "רק שבת קדש" רגילה, עם קדושה עצמאית כבכל שבת. השבת "מושפעת" מיום כיפור שלפניה, ויש בה הארה ומעט "טעם" של יום כיפור, והשבת הקדושה "משפיעה" מאורה ומקבלת אור מחג הסוכות העומד בפתח

האם נוכל לחיות בעולם תזזיתי שבו השינוי הוא הקבוע היחיד; שבו התשובה היא הדבר המארגן? הרב ד"ר בני פרל על הסיבה מדוע הישראלים מתחברים דווקא ליום כיפור

בתוך ההתרגשות של ההכנות האחרונות לקראת ראש השנה, וברקע של תקיעות השופר המלוות אותנו בימי אלול – שלושה סיפורים קצרים שיעזרו לכם להתרומם לקראת ראש השנה

פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה. הפרשה פותחת את סדרת ארבע הפרשות האחרונות שבתורה – ניצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה – שהן גם ארבע הפרשות הקצרות ביותר בתורה. בשנים שבהן אין שבת בין יום הכיפורים ובין סוכות קוראים ביחד איתה את פרשת וילך

מדוע רק במצוות ביכורים נאמר "והשתחווית לפני ה' אלוקיך"? מדוע רק במצווה זו מספרים את ההיסטוריה של עם ישראל? מדוע רק במצוות ביכורים נאמר "והשתחווית לפני ה' אלוקיך"? אלה רק חלק מהשאלות העולות מפרשת כי תבוא

אנחנו איננו מחלקים את חייו של אדם בין בית המדרש למגרש הספורט, בין התפילה למקום העבודה. " לכל מקום שתלך המצוות מלוות אותך". תורת חיים כפשוטו… " מלוא כל הארץ כבודו" התורה הקדושה מלווה אותנו כל חיינו. " כי הם חיינו ואורך ימינו"

הראייה היא לעולם סובייקטיבית, הכול בעיני המתבונן. שני אנשים רואים את אותו מראה, אחד רואה רק חול וחול, וחברו רואה קדושה ויהלומים

יש מתח בין ה"שמים" ו"הארץ". בין עשיה של האדם לביו תלותו בהקב"ה. מעלת ארץ ישראל היא זו שמרוממת גם את " ענו ליה ועינינו ליה.." התלות בה'- וגם מרוממת את "והארץ נתן להי אדם". נותנת משמעות ליצירה ולעשייה של בני האדם

בימים אלו, קופצות לנגד עינינו, כרזות בולטות והזמנות ססגוניות לאירועי ט"ו באב: 'חג אהבה שמח', 'חגיגות ט"ו באב בכרמים', ועוד, לא אחת יכול שתתגנב לה המחשבה 'מה לבית המדרש ולאהבה?'

האמנם יש כאן רק רשימה גאוגרפית של מקומות שבהם עברו ישראל בדרכם במדבר, או שמא פרשת מסעי מלמדת משהו עקרוני יותר הנוגע למסע עם ישראל במדבר?

ימי בין המצרים הרב יצחק סבתו – ראש הישיבה הגבוהה מצפה יריחו וראש מכון "והלכת בדרכיו" – מסביר בקצרה על שתי מידות הפוכות למה אנשים פונים אל הגאווה ואיך קונים את מידת הענווה

לקראת ימי בין המצרים הרב יצחק סבתו – ראש הישיבה הגבוהה מצפה ירחו וראש מכון "והלכת בדרכיו" – מסביר מהי מידת הגבורה וכיצד ניתן להגיע אליה

הכול תלוי במבט ובראייה. כשמתבוננים על החלק הפחות טוב, זו קללה… כשרואים את השלם, את הנקודה הפנימית של היותך חלק מהאומה הגדולה של כנסת ישראל, שם יש גודל ונקודה אלוקית

בשיחה לסרוגים מדבר הרב דוד פיין ראש ומייסד מרכז ברקאי בדבר תורה על פרשת בלק ומעניק לה זווית ייחודית. ומה הקשר לנסיעתו לפולין ואהבת ישראל?