מכתב פתוח לרב יגאל קמינצקי, בעקבות אמירתו כי המאבק על הרפורמה המשפטית, הוא "מאבק בין מי שיש לו אלוקים לבין מי שאין לו".

==

הרב יגאל קמינצקי, לימינך עומד סנגור הטוען: הרפו ממנו, הוא מאלו שנפגעו מבית המשפט העליון, ודבריו באים מנהמת ליבו הכואב והפגוע. ואף על פי כן, אי אפשר להעביר בשתיקה על הדברים הקשים, שהם קריאה לפילוג הממלכה והעם.

הרב יגאל, גדלת ועיקר תורתך בבית מדרש מאחד. בית מדרש שחיפש אפילו "שערה שרופה" כדי ליצור קשר ולשמר את המשותף. כדי לשמור את עם ישראל בארץ ישראל, "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ".

בנעוריי, בעת שלמדתי בישיבת קול תורה, אתה ועוד כמה מחבריך חשפתם בפניי את היפה שבתורת הרב קוק, האב והבן, ואת המפייס שבמרכז הרב. ממך ומחבריך שמעתי את אמרתו של הרב קוק, המלווה אותי מאז כאמירה מכוננת: "נשמות דתוהו גבוהות הן מנשמות דתיקון"! בפרשנות דאז שהרב קוק התכוון לברנר. איזו תהום עמוקה פעורה בין הרב קוק לברנר, שני קטבים שאינם יכולים להתאחד, ואף על פי כן אומר הרב קוק שנשמתו של ברנר גדולה מנשמתו שלו. איזה פיוס נפלא ואיזו תחושת קרבה עמוקה יש בין הרב קוק לברנר. וכמים הפנים לפנים כן לב האדם, ואין כאן המקום להאריך.

אתה גוזר את עם ישראל לשניים!

מבחינתי, הגילוי הגדול והקסם ברב קוק היה בסנגוריה הגדולה של הרב קוק על החילוניות, בסבלנות שבה התבונן במציאות היהודית הקשה, המפולגת והמנוכרת לתורת ישראל, ואף על פי כן העמיד את הסנגוריה מעל הכול. בפרק שלנו בהיסטוריה, שהוא קצר ואפילו קצר מאוד, ניתן להגיד שהוא צדק. שמבט זה הציל ועדיין מציל מקרע שאיננו ניתן לאיחוי בין חלקי העם.

ואתה בקלות הדיבור קורע את מדינת ישראל. אתה גוזר את עם ישראל לשניים!

הרב יגאל, שלא כדבריך, רוב רובו של הציבור הישראלי הוא ציבור מאמין! הוא איננו מאמין בדיוק במה שאתה ואני מאמינים. הוא מאמין במדינת ישראל כמדינת העם היהודי. חלקו מאמין בתנ"ך כנכס תרבותי שעליו הוא משתית את חייו. הוא מאמין בכך שמדינת העם היהודי צריכה להיות חברת מופת, אור לגויים. נכון, חלקו אינו מאמין בקב"ה (למרות שסקרים רבים מראים שמדובר באחוזים קטנים), וחלק גדול יותר אינו שומר הלכה קלה כחמורה. אבל הוא מאמין ב"עשה טוב". הוא מאמין שמדינת ישראל צריכה ללכת במסילה ישרה. ועל זה אנשים ערכיים, הגם שאינם מאמינים באלוקים כמוך וכמוני, מוסרים את נפשם.

האם זאת התורה שלמדת מפי הרב צבי יהודה?

חזור לנעוריך, הרב יגאל – האם זאת התורה שלמדת מפי הרב צבי יהודה? האם הרעיונות הללו הם אלה שהניעו והבעירו אותך? לא! אני יודע שלא! הכוח המניע היה האמונה הפשוטה בעם כפי שהוא, מגוון ושונה באמונותיו.

אנחנו בשעה רגישה. כל ניצוץ יכול להדליק הכול. בקלות זו יכולה להיות שעה של הרס וחורבן. אבל זו יכולה להיות שעה יפה ומשמעותית. אנחנו חייבים להנמיך את הלהבות, למצוא את המשותף. מצוות עשה שהזמן גרמה היא להיאחז במשותף ולא במפריד. לא לעורר את השונה וללבות אש מחלוקת.

אני מאמין שיש סיכוי לפתרון. כל פתרון של מחלוקת מהותית דורש עבודה קשה וגם ויתורים. אחרי שיהיה פתרון, הרב יגאל, את הכול יאסוף הרוח. הכול יתאדה. אבל האמירה שיש כאן שני עמים, כאלה שמאמינים באלוקים וכאלה שאינם – אמירה זו תישאר לדיראון עולם.

==

הרב שמואל ריינר הוא ראש ישיבת מעלה גלבוע