האם היינו צריכים להגיע לאירוע אלים וקשה של אובדן חיים בכדי שמקבלי ההחלטות יבינו שפרופיילינג ושיטור יתר כנגד יוצאי אתיופיה ואוכלוסיות מתוייגות בישראל הן רעה חולה שיש להוקיעה ולפעול לשינוייה?

בימים אלו בית המשפט נמצא בשלבי ההכרעה הסופיים בתיק כנגד השוטר שהרג את סלמון טקה. האם התיק המדובר הזה יחולל את השינוי המיוחל? ימים יגידו. אולם כולנו יודעים כי שינוי מתחיל ממקבלי ההחלטות ומחלחל בהיררכיה הפיקודית מטה ואין נוסחת קסם. על כלל גופי המדינה – המשטרה, הפרקליטות, משרד המשפטים, בית המשפט ונשיא המדינה לשלב ידיים ולהביא לשינוי הזה הלכה למעשה בעבודת עומק רוחבית וגורפת למיגור התופעה.

אם לרגע נדמה היה שנכונותה של המדינה להודות בשיטור יתר כלפי יוצאי אתיופיה (כבר בשנת 2016 בדו"ח פלמור, ובדו"ח מבקר המדינה 2021), תוביל לשינוי דרמטי במדיניות האכיפה כלפי בני ובנות הקהילה, באה המציאות והכתה על פנינו. מהממצאים שעלה בידינו להשיג לאחרונה ממשטרת ישראל עולה שהתופעה של שיטור יתר כלפי יוצאי אתיופיה ממשיכה בכל עוזה ובכל חרפתה. והנה העובדות הקשות:

שיעור התיקים שנפתחו בשנים 2018-2020 נגד יוצאי אתיופיה עודנו גבוה ועומד על פי שניים משיעורם באוכלוסייה. המצב גרוע יותר כשמדובר בקטינים: שיעור התיקים שנפתחו לקטינים יוצאי אתיופיה בשנים האמורות עומד על 5.8%, כלומר, פי 3.4 מחלקם באוכלוסייה.

יש להבין שתופעת שיטור היתר לא מתקיימת בנפרד מפרקטיקות נפסדות אחרות של משטרת ישראל; היא מתקיימת לצערנו לצד התופעה הידועה של אלימות שוטרים כלפי אזרחים. תאומים סיאמיים אלו הם נחלתן בראש ובראשונה של אוכלוסיות מוחלשות ובכללם גם יוצאי אתיופיה.

הממצאים האחרונים שבידינו מעידים כי גם באופי העבירות בגינן נפתחו התיקים ליוצאי אתיופיה, אין שינוי של ממש לעומת ממצאי דוח פלמור שנכתב ב-2016. הדו"ח בדק את התיקים המשטרתיים ומצא כי "לא מעט מהתיקים מתחילים על רקע עניין פעוט – בקשה להזדהות, בקשה לשפוך אלכוהול וכדומה", אך עד מהרה, "מפגש זה מתדרדר ומסלים לאירוע אלימות ממשית, מעצר חשוד ופתיחת תיק פלילי".

(צילום: פלאש 90)

כלומר, כשמדובר ביוצאי אתיופיה, שיטור היתר מתבטא לא רק בהטרדה והתנכלות, אלא ממש באלימות שמופעלת נגדם, ממשיך בפתיחת תיק פלילי על עבירות "נגד הפרת הסדר הציבורי" – תקיפת שוטר, או הפרעה לשוטר.

מהממצאים שאספנו עולה כי 4.1% מכלל התיקים שנפתחו על עבירות של הפרת הסדר הציבורי, שויכו ליוצאי אתיופיה. מתוכם, גבוה במיוחד שיעור התיקים בעבירות "תקיפת שוטר בנסיבות חמורות" (9.1%), קטטות והפרעה ברחוב (7.9%) תקיפת שוטר והכשלת שוטר (7.7%).

נתונים אלו מקוממים משום שהן שיעורם של יוצאי אתיופיה והן שיעור הקטינים הנמנים עמם אינו עולה על 1.7% מכלל האוכלוסייה בישראל. דהיינו, שיעור התיקים שנפתחים בקרב יוצאי אתיופיה בגין עבירות הפרות הסדר הציבורי גבוה פי 4-5 מחלקם באוכלוסייה, מה שמעיד על שיטור יתר ופרופיילינג ביחס לאוכלוסייה זו בישראל.

על רקע מציאות עגומה זו הכריז נשיא המדינה על מתווה חנינה מיוחד ליוצאי אתיופיה למי שהורשע בגין עבירות של הפרות הסדר הציבורי כתוצאה ממגע של שיטור היתר, אולם לצערנו המתווה המצומצם יחסית וחוסר האימון בקרב הקהילה, לא הביאו להצלחת מתווה החנינה ומספר מצומצם מתוך מי שזכאי הגיש בקשה כזו ומספרים בודדים בלבד זכו לחנינה.

המציאות שבה חשים צעירים יוצאי אתיופיה סכנה וחשש מכחולי המדים, מוכרת ליוצאי אתיופיה מזה שנים. הציבור הרחב התוודע למלוא חומרתה המזוויעה כשצפה בסרטון המתעד את הכאת החייל דמאס פיקדה בידי שוטר (27.04.2015). למקרה זה נוספו מקרים אחרים שמהם ניתן להבין שאין מדובר בתופעה מקרית וחריגה. האחרון שבהם, היה מותו של סלומון טקה ז"ל (30.06.19), הנער שנהרג בידי שוטר כששהה בגינת ביתו.

אירוע קשה זה הותיר את כל קהילת יוצאי אתיופיה כואבת והמומה. החיכוך עם המשטרה כתוצאה משיטור יתר הינו דבר שבשגרה וקורה לעיתים קרובות כששוטר מחליט שנוכחותו של יוצא אתיופיה בשכונה "לבנה" היא כשלעצמה חשודה. הוא דורש ממנו להזדהות והמפגש הזה הופך פעמים רבות לאלים, שסופו פתיחת תיק פלילי בגין אחת מעילות הפרות הסדר הציבורי. בבסיס התנהגות השוטר הנחת מוצא לפיה יוצאי אתיופיה מוגבלים לנוע באזור מסוים בלבד.

שופט בית משפט השלום בחיפה זאיד פלאח מסייר בזירה שבה נורה למוות סלומון טקה ז"ל (צילום: שיר טורם, פלאש 90)

חשוב להבין, שהתנכלות, הטרדה, עיכוב ומעצר שרירותי של יוצאי אתיופיה על-ידי שוטרים במשטרת ישראל הפכו את שגרת חייהם בלתי נסבלת. קשה להעלות על הדעת שדווקא התייחסותן העבריינית של שוטרים – סוכני המדינה שבידם הסמכות להגן על זכיותיהם הבסיסיות של אזרחיה – הם האחראים למציאות זאת. למרבה הצער, עד כה הטיפול המערכתי בתלונות נגד שוטרים, בתוך המשטרה ומחוצה לה, באמצעות המחלקה לחקירות שוטרים, לקוי ואינו מרתיע, כפי שפורט בדו"ח מבקר המדינה בעניין.

למרות שהתופעה של שיטור יתר ואלימות של ממש נגד יוצאי אתיופיה מצד שוטרים נמשכת, המדינה וזרועותיה השונות גוררות רגליים ולא מספקות מענה רציני לתופעות נפסדות אלה. לכן אנחנו חוזרים וקוראים בעיקר למשטרה לבצע תהליכי עומק מול אנשיה בכל רמות הפיקוד כדי למגר אותן הלכה למעשה.

רינה איילין – גורליק, עו"ד, מנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה
נסרין עליאן, עו"ד, מנהלת הקליניקה לרב תרבותיות ומגוון בפקולטה למשפטים האוניברסיטה העברית