שלושה שבועות אחרי פיגוע הירי בבית הכנסת בעיר האלה, ממשלת גרמניה אישרה היום (רביעי) סדרה של צעדים חדשים שנועדו להיאבק בתופעת האנטישמיות במדינה מצד פעילי ימין קיצוני. בין השאר הוחלט על החמרה בחוקי הרכישה והבעלות על כלי נשק ופיקוח מקיף יותר על דברי הסתה הנכתבים ברשת.

החוקים החדשים יחייבו פורומים אינטרנטיים ורשתות חברתיות לדווח לסוכנויות הביטחות ולמשטרה במידה והם רואים תכנים שנחשבים כ"הפצת שנאה". במידה והרשויות יחשדו שבוצע פשע כגון הסתה – מנהלי האתרים יהיו חייבים לחשוף את כתובת ה-IP של הכותב. ההחלטה התקבלה על רקע האירועים שקדמו לפיגוע הירי ביום כיפור, כאשר נטען כי היורים היו פעילים קיצונים שהפיצו מסרים אנטישמיים בפורומים ואף העבירו שידור חי של הירי ברשת.

עוד הוחלט לאסור על מכירה של כלי נשק לחברים בארגוני ימין קיצוני המוכרים למשטרה או שנמצאים תחת מעקב של כוחות הביטחון. כמו כן הוחלט על הגדלת התמיכה הכספית בתוכניות שיקום למי שעברו הקצנה ולארגונים הפועלים לקידום המלחמה באנטישמיות.

בקהילה היהודית בגרמניה בירכו על אישור התכנית, אך הבהירו כי נדרשת פעילות נרחבת יותר וקראו שלא רק להתמקד בפעילי הימין הקיצוני במסגרת המאבק. "האנטישמיות באה מצד פעילי ימין קיצוני, מצד פעילי שמאל קיצוני, מצד איסלאמיסטים ומתוך החברה הגרמנית" אמר זיגמונד קניגסברג מהקהילה היהודית בברלין. "כיוון שהאנטישמיות כל כך נרחבת, צריך אסטרטגיה מקיפה יותר. אף אחד לא נולד אנטישמי. הדרך לאנטישמיות ארוכה. לכן המניעה היא קריטית".

בשנת 2017 הממשלה הגרמנית העבירה חוקים שאפשרו להטיל קנסות של עד 50 מיליון יורו נגד בעלי רשתות חברתיות שלא דואגות כראוי להסיר מסרי שנאה מהאתרים. בעקבות אישור החוק, פייסבוק מחקה אלפי פוסטים בגרמנית שנקבע כי יש בהם תכנים אנטישמיים או מסיתים.