אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם, לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי–שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר. וְיִתֶּן-לִי, אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ: בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם–לַאֲחֻזַּת-קָבֶר. וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב, בְּתוֹךְ בְּנֵי-חֵת; וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת-אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת, לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ לֵאמֹר. (בראשית פרק כ"ג)

אברהם בא לחברון על מנת לקנות אחוזת קבר והמכירה נעשית קבל עם ועדה בשער העיר חברון "וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת-אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת, לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ לֵאמֹר".

מה תפקידו של שער העיר בתקופת האבות?

שערי העיר עברו גלגולים רבים מאז ראשית בנייתם. בארץ ישנם שרידים של אותם שערים והקדומים ביותר הם שערי הערים אשקלון ודן. שער העיר אשקלון מתהדר בתואר השער המקומר העתיק ביותר בעולם ואילו שער העיר דן הוא השער המקומר השלם הקדום ביותר.

באשקלון ובדן הם היו בנויים מלבני טיט שרופות. לשני השערים גג בצורת קשת ולכן למרות הדעה המקובלת שהרומאים המציאו את הבנייה בצורת קשת שערים אלו מוכיחים שלא כך הדבר. שני השערים מיוחסים לתקופה הכנענית התיכונה שקדמה לתקופת האבות.

שתי הערים דן ואשקלון היו ערים מוקפות סוללות ולכן השערים שימשו בראש ובראשונה לסגירת העיר בלילה וכן בשעת סכנה. זהו השימוש העיקרי של השער ברב המקרים.

בסמוך לאותה תקופה עורך תחותמס השלישי מלך מצרים את מסעותיו בכנען (1480 לפנה"ס) כובש את מגידו והורס את העיר.

שער גם בלי חומה

העיר החדשה שנבנית היא ללא חומות (המצרים לא אפשרו על מנת שלא יוכלו למרוד) אבל שער בכל זאת נבנה. נשאלת השאלה אם אין חומה למה לי שער? והתשובה שלשער היו שימושים שלטוניים וחברתיים.

כאשר אברהם רוצה לקבור את שרה במערת המכפלה (בערך ב 1700 לפנה"ס) הוא מנהל מו"מ עם עפרון החיתי בשער העיר חברון מכאן אנו למדים שגם לחברון היה שער. בראשית כג י' "וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב, בְּתוֹךְ בְּנֵי-חֵת; וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת-אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת, לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ לֵאמֹר" כלומר שער העיר שימש כמקום לניהול מו"מ שהיה פתוח לכלל הציבור.

במגידו בסמוך לשער אנו מזהים את ארמון המלוכה הקדום וזאת כי בשער העיר נוהלו גם המשפטים כי השער סימל את השלטון המרכזי.

דוגמא לכך אומנם מתקופה קצת מאוחרת היא בתל דן בתקופה הישראלית. בשער העיר ניתן לראות בסיס לכס המלך וכנראה שם ישב השליט או המלך כמו שרואים אצל דוד שישב בירושלים אבל השימוש הוא אותו שימוש (בשמואל ב' י"ט 9) "וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ, וַיֵּשֶׁב בַּשָּׁעַר; וּלְכָל-הָעָם הִגִּידוּ לֵאמֹר, הִנֵּה הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בַּשַּׁעַר, וַיָּבֹא כָל-הָעָם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ".

מן הדוגמה הזו ניתן ללמוד שהשער היה מוסד שלטוני.

שער העיר גם שימש כמקום המסחר שם נקבעו שערי המטבע וערך הסחורות כמו שניתן ללמוד מהסיפור של בן הדד מלך ארם שצר על שומרון ואלישע הנביא מנבא (מלכים ב' ז' א')" וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע, שִׁמְעוּ דְּבַר-ה': כֹּה אָמַר ה', כָּעֵת מָחָר סְאָה-סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל–בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן".

דוגמא נוספת היא סיפורו של בועז שרצה לייבם את רות המואבייה וקרא לגואל (רות ד ,א) "וּבֹעַז עָלָה הַשַּׁעַר, וַיֵּשֶׁב שָׁם, וְהִנֵּה הַגֹּאֵל עֹבֵר אֲשֶׁר דִּבֶּר-בֹּעַז".

משמעות השער הייתה כל כך חשובה שמטבעות לשון הקשורות בשער שימושיות עד לימינו אנו כגון : שער חליפין, שער המטבע, שערי משפט ועוד.

שער העיר אשקלון מתוארך 1850 לפני הספירה (נתן יואלי)

תל דן השער הכנעני (נתן יואלי)

תל דן שער העיר הישראלית בסיס לכס המלך (נתן יואלי)

==

נתן יואלי הוא מדריך טיולים המפעיל סיורים בעקבות התנ"ך.