במסגרת הכנס הארצי השנתי לתורה ומדע, ה-24 במספר, של המרכז האקדמי לב, אוניברסיטת בר אילן וישיבה יונברסיטי (ניו יורק) שהתקיים במרכז האקדמי לב בירושלים, נידונו סוגיות מדעיות אקטואליות בראי ההלכה, כמו גם כיצד ההלכה צריכה לתת מענה לשאלות מעניינות וחדשות שצומחות עם התקדמות הטכנולוגיה.

כך למשל במרתון של הרצאות קצרות ניסו המרצים לענות על שאלות כגון האם הפיתוח החדש של בשר המורכב מתאי גזע, שיהפוך למסחרי תוך שנים ספורות, יהיה כשר? והאם יהיה פרווה או בשרי? האם לאור המכשור הקיים כיום השתנתה ההגדרה ההלכתית לצורך לדייק את המשקל (דיוק במאזניים) וכיצד אברהם חשב להציל את סדום באמצעות פסיכולוגיה וסטטיסטיקה.

בהרצאה אחרת הסבירו שני חוקרים כיצד מוטיבים של כלכלה התנהגותית כמו אפקט הבעלות ושנאת והפסד מופיעים כבר בגמרא באמירות כמו "רוצה אדם בקב שלו יותר מתשעה קבים של חברו"

ראש בתי המדרש במרכז האקדמי לב, הרב יוסף צבי רימון, דיבר על בית חכם לאור ההלכה והסביר כי עולם ההלכה כיום נדרש להתייחס גם לפיתוחים עתידיים שבהם בתים חכמים יזהו את האנשים הנמצאים בחדר ובהתאם לזיהוי והשעה יחליטו לפתוח את התריס או להפעיל את המיזוג בהתאם להרגליו של האדם, או לבתים בהם המערכות יופעלו באמצעות דיבור או מבט. לדבריו "יש נושאים שאי אפשר להתיר אבל יש דברים שאפשר בהחלט להתיר כמו חיישנים שיוצרים פעולה שהאדם לא מודע לה".

הרב רימון הדגיש כי "אסור לפחד מהמצאות. לעיתים המצאות חדשות יכולות להקל ולסייע לשמירת המצוות. למשל, בבית חכם המקרר יכול להיות מתוכנת מראש בהתאם לזמני כניסת ויציאת שבתות וחגים כך שלא יקרה מצב שבו האדם יפתח אור במקרר בשבת או למשל מערכת שתנטרל את כל המתגים בבית לפני שבת כך שלא יווצר מצב שאדם נשען בטעות על מתג ומדליק או מכבה את האור".

פרס לב לתורה ומדע הוענק לפרופ' עלי מרצבך

בנוסף, במהלך הכנס, שהוקדש לזכרו של פרופ' אברהם גרינפלד, הוענק "פרס לב לתורה ומדע" לפרופ' עלי מרצבך מאוניברסיטת בר אילן על מחקריו ותרומתו הייחודית לחיבור בין תורה ומדע לאורך השנים. בשנים הקודמות זכו בפרס גם הרב ישראל רוזן, ד"ר יצחק נבנצאל, הרב ד"ר אליהו זייני וחתן פרס נובל פרופ' ישראל אומן,

בכנס השתתפו גם רב העיר ירושלים הרב אריה שטרן, הפיזיקאי פרופ' נתן אביעזר, המתמטיקאי פרופ' נח דנא פיקארד, נשיא המרכז האקדמי לב פרופ' חיים סוקניק, ראש בתי המדרש במרכז האקדמי לב הרב יוסף צבי רימון, פרופ' יוסף בודנהיימר, פרופ' קרל פייט מישיבה יוניברסיטי, פרופ' שרה הרשקוביץ ממט"ח, הרב פרופ' דרור פיקסלר, הרב יהודה זולדן וד"ר אנה לנדסמן.

התנהגות נהגי המוניות בארצות הברית מסבירה את הגמרא

ברגע מעניין באחד המושבים השתמשו שני חוקרים, ד"ר אלי בגנו ואריה הנל, בשיטת הנסיעה של נהגי המוניות בעיר מנהטן בארצות הברית כדי להסביר את חישוביו המתמטיים של רש"י במסכת עירובין. התוספות וראשונים נוספים טענו שרש"י לא דייק בחישוב רוחב של מבוי, גודל של סולם המפריד בין חצרות ואת תחום שבת. החוקרים הסבירו כי רש"י בהחלט דייק אלא שהוא לא השתמש במשפט פיתגורס לצורך כך אלא ב"דייני דקיסרי" או "מטריקת נהגי המוניות". על פי שיטת נהגי המוניות כדי לחצות את העיר בצורה אלכסונית על אף שאין כבישי אלכסון בעיר הם חוצים את העיר בצורת נסיעה מיוחדת של נסיעה בכבישי אורך ורוחב לסירוגין (כמו בלוח שח-מט).

כשהעניק את פרס "לב" אמר נשיא המרכז האקדמי לב פרופ' חיים סוקניק: "הכלים המדעיים תורמים להבנה שלנו בעולם התורה וההלכה. אנחנו רואים אנשי אקדמיה רציניים שמעמיקים ומשקיעים בסוגיות בתורה ובגמרא תוך שימוש בכלים של מתמטיקה וסטטיסטיקה. ראיתי את זה לראשונה בכנס תורה ומדע לפני עשרות שנים וגיליתי עולם חדש. זה השפיע עלי באופן אישי ואולי היווה את אחד הגורמים לכך שעליתי לישראל".

פרופ' נח דנא-פיקארד, ראש הקדתרה לתורה ומדע במרכז אקדמי לב ויו"ר הכנס, הדגיש כי "תורה ומדע אינם תחומים נפרדים המשיקים זה לזה מידי פעם, אלא מדובר בעולמו של הקב"ה. ניגשים אל המחקר עפ"י צוויו של רבי יהודה הלוי בפיוט י-ה שמך ארוממך המסתיים בפקודה: חקור פעליו! מחקרים יישומיים ופיתוחים טכנולוגים עוזרים לקיים את תורת ה' ומחקרים תיאורטיים מקרבים אותנו להכרת הבורא, כדברי הרמב"ם".