האפליה התרבותית של הציבור הדתי לאומי בעיריית ירושלים

התרבות בירושלים אינה מיועדת לציבור הדתי לאומי.

באגף התרבות של עיריית ירושלים מנסים לקלוע לטעמו של הציבור המגוון המרכיב את העיר. בעיר בה ישנם ריכוזים גדולים, של חילונים, דתיים, חרדים וערבים, קשה מאוד לרצות את כולם.

העירייה עצמה הבינה את המורכבות של העיר, ופיצלה את אגף התרבות, למספר מחלקות כדי שאלו תיתנה מענה למגזרים השונים בעיר.

לפני כחמש עשרה שנה הוקמה באגף התרבות המחלקה לתרבות ערבית, שעל פי הנכתב באתר העירייה "מטרתה ליזום, להפעיל ולעודד את חיי התרבות במזרח ירושלים."

תפקידי המחלקה הם הפקת "הפעילות עבור האוכלוסייה הערבית והיא כוללת קונצרטים ומופעים, הצגות תיאטרון , תערוכות, חידונים, ערבי ספרות, סיורים, כנסים, אירועי חג וכנסים."

הציבור החרדי, לא זכה למחלקה משלו, אלא קיבל אגף נפרד בעירייה, אגף לתרבות תורנית, שבראשו עומד הרב גבריאל שטאובר. לפי אתר עיריית ירושלים, "האגף לתרבות תורנית אחראי על אירועי התרבות במגזר החרדי בירושלים."

בין השאר אחראי האגף על "קיום תערוכות אמנים חרדיים במהלך השנה",ועל "מתן שירותי ספריה כולל: קריאה, עיון והשאלה לאלפי מנויים בכל השכונות החרדיות בעיר."

רק לציבור אחד אין ייצוג תרבותי בעיריית ירושלים, הציבור הדתי לאומי. הוא ייאלץ ללקט את הפירורים ולהשתלב בין אירועי של הציבור הכללי, שלא תמיד יהיו לרוחו, לבין אירועים לציבור החרדי, שלא תמיד יהיו לטעמו.

מיכל, סטודנטית מ"מכון טל" אמרה ל"סרוגים", "לא חסרים אירועים בירושלים לציבור הדתי, תמיד אפשר למצוא הופעות, אבל כשעושים אירוע מאורגן גדול, כמו אירועי רחוב וכדומה, אז מגלים שהם כמעט ואינם מותאמים לציבור הדתי."

"לאירועים שמארגנת העירייה אני כמעט ולא הולכת, כי בתור דתייה, הם לא מדברים אלי."

שאלנו את דובר עיריית ירושלים, מה עם הציבור הדתי לאומי?

"עיריית ירושלים מקיימת אירועי תרבות ייעודיים לכלל המגזרים והקהילות בעיר, מתוך כבוד והערכה למגוון האוכלוסיות בעיר." ענה הדובר "הציבור הדתי לאומי מקבל שירותים נרחבים בתחומי התרבות באמצעות "המחלקה למורשת ישראל" באגף התרבות. כמו כן, מוענקים לציבור זה מגוון פעילויות תרבות באמצעות 'מחלקות האגפים' שבאגף חברה."

"יש להדגיש כי חלק גדול בציבור הדתי-לאומי זכאי ואף נהנה ממערך שירותי "האגף לתרבות התורנית" בעירייה, כגון: אירועי הכנסת ספר תורה, שמחות בית שואבה, שיעורי תורה ואירועי תרבות נוספים, המתוקצבים ע"י האגף."

"חשוב לציין" הוסיף הדובר, "כי הציבור הדתי הלאומי לוקח חלק פעיל ברבים מאירועי התרבות הנרחבים שהעירייה מפעילה בעיר, כגון חוצות היוצר, שבוע הספר ועוד."   

מעט תקציב שמחולק למגזרים אחרים

בדיקת "סרוגים" על "המחלקה למורשת ישראל" בעיריית ירושלים, מעלה כי המחלקה אינה מיועדת דווקא לציבור הדתי לאומי. לפי ייעוד המחלקה, "פעולות המחלקה מיועדות ומכוונות למגוון הרחב של האוכלוסייה ומתקיימות ברחבי העיר."

גם תקציב המחלקה נמוך משמעותית, מתקציב האגף לתרבות תורנית המיועד לחרדים. בעוד האגף החרדי לתרבות תורנית נהנה מתקציב של כ9.5 מיליוני שקלים בשנה, המחלקה למורשת ישראל מסתפקת ב2.5 מיליון בלבד.

תקציב המחלקה למורשת ישראל. החרדים מקבלים 9.5 מיליון ש"ח.

במילים אחרות, המחלקה היחידה שפונה לציבור הדתי, לא שמתוקצבת בשיעור נמוך ממחלקות מקבילות, אלא שגם במעט התקציב היא צריכה לשתף בתכנים את שאר האוכלוסייה.

סגן ראש עיריית ירושלים וחבר המועצה מטעם המפלגת המאחודת של הציבור הדתי לאומי, דוד הדרי התייחס לטענות על אפליה לרעה של הציבור הדתי לאומי:

"לצערי תקציב המחלקה למורשת ישראל, אכן איננו מספיק, אך ב"ה הצלחנו להגדילו בשנים האחרונות ואנו ממשיכים לפעול על מנת להגדילו ולאפשר את קיומן של פעילויות נוספות בתחום מורשת ישראל." אמר הדרי.

את הסיבה העיקרית לשוני בתקציב הוא תולה בכוח הפוליטי של החרדים בעירייה: "יש לזכור שאת הציבור החרדי שנהנה מפעילויות האגף לתרבות תורנית, מייצגים במועצת העיר שמונה חברים, בעוד שלציבור הדתי לאומי ישנם רק שלושה חברים בשולחן המועצה".