למי שמגיע אחרי ההופעה להודות על הריגוש והרטט שעברו בלבבות, מסביר ניצן-חן רזאל כי "האשכנזים" זה בעצם קיצור של "האשכנזים-הספרדים" או "פיוטים אשכנזים", פשוט לא היה מקום בכרטיס ביקור…

התודה, אגב, שמורה למי מחברי אתר "פיוט", שלאור בקשתם לחידוש פיוטים מבית אחינו לבני העור הוקמה הלהקה. בטוב טעם ודעת ליקט רזאל כמה מהכשרונות הגדולים (לאו דווקא יוצאי אירופה, אגב) שסבבוהו עוד בהיותו כינור שני לאהוד בנאי, עמיר בניון ורבים אחרים והתוצאה הרי היא לפניכם.

האם הלב התרגש ורטט בזכותם או בזכות הרב שי פירון שהיה שותף מלא להופעה אליה אני הגעתי? אני מאמינה שהשילוב ביניהם הוא המקור ליופי האינסופי שזלג אלינו מהבמה.

פתיחת ההופעה בשיר "וזכני לגדל" (בלחן המוכר) ואחריו "י-ה  א-לי גואלי", המושר לפני תפילת מוסף של שלושת הרגלים בקהילות מסוימות באירופה. השיר הבא שבצעו, "אדון עולם" (חסידות פוריסוב, יהושע רוכמן), נפתח בלופּ של כינור וכך גם מסתיים. ביניהן שירה. של כנר.

זה המקום להגיד כי ניצן-חן משתמש בכינור כאילו היה האיבר הרמ"ט בגופו, שהוא גם חברו הטוב ביותר. לא סתם הוא אומר לפני אחד השירים "רגע, הכינור שלי מתרגש", בעדינות ובקסם שלו הוא שר כאילו היה כינור בעצמו.

וכמו שרזאל כנר, כך הרב שי פירון הוא רב. כאשר הוא מקריא בענווה לא רגילה שיר שכתב המתאר את הפעם הראשונה בה ביקר בבית הכנסת כ"כניסה אל מנהרת הזמן" בבר המצווה שלו, נדמה שלרגע הוא חוזר לאותו המעמד ההוא, כשעמד נפעם אל מול הפרוכת.

כשהוא מתבל את ההופעה בסיפורים אישיים, ימשיך הרב ויספר אודות יחסיו המורכבים של בעל תשובה עם הוריו. ההתמודדות עם הגילוי כי יין שמזג אדם שאינו שומר תורה ומצוות הינו נסך וסיפור אחר המבאר לנו כיצד הפך לאדמו"רם של חתולי הרחוב כשלא ידע שהאוכל שהכינה אימו כשר, מוסיפים רובד הומוריסטי ועמוק למופע כולו.

ואמנם, השירים הבאים, "אנעים זמירות" (לר' יהודה החסיד) ו"יהי שלום בחילך" (תהלים), מדגימים לנו כי הרב לא רק מיטיב לנגן ולספר, אלא שהוא גם שר כמו שרק מי שהיה צריך להתמודד עם דילמות שכאלו – של הרצון בשיחה לפניו יתברך אל מול הכמיהה למצב של "שלווה בארמונותייך" – יכול לשיר.

"לולי תורתך" בסגנון ולסי וקצבי ללחן המוכר של הרב קרליבך זצ"ל, הוא הבא בתור. ה"שיר שבשבילו צריך חיוך" נפתח בסולו קצר של חגי הלברטל על הקלידים וחיוכים הדדיים של כל החברים שעל הבמה, כולל אלון יופה (שמוכר לנו גם משיתוף פעולה עם להקת "המדרגות") המצויין על התופים והבסיסט המשובח יענקלה סגל ("הברירה הטבעית", "הפרוייקט של עידן רייכל" ועוד).

כאן מספר הרב סיפור שהלוואי שאזכור תמיד: היה היה בן לרב עצום, שבחר לרדת מהדרך ל"ע. כששאלו אותו מדוע, הרי אביו היה עצום בתורה הקדושה, ענה: "נכון, אלא שעיניים בורקות כמו שהיו לו כשהתקינו אצלנו את השיש האיטלקי לא ראיתי אצלו מעולם".

החבורה ממהרת ליישם ובעיניים בורקות מוכיחה לנו שלזמֶר "שיר ליום השבת" אפשר גם בגרסה שהיא מעט רוק והרבה קצב. בפתיחה שנשמעת כלקוחה מעולם האגדות (הלברטל ורזאל) ועם חזרה על השורות הראשונות כפזמון, הם מכניסים הרבה טעם ללחן המוכר.

השיר האחרון, המסיים הוא "י-ה אכסוף" של ר' אהרון הגדול מקרלין (פיוט השבת היחיד שנכתב בחסידות, אגב). כשהרב חוזר על המשפט "וְיִהְיוּ רַחֲמֶיךָ מִתְגּוֹלְלִים עַל מִדּוֹתֶיךָ / עַל עַם קָדְשֶׁךָ", כבר אין לב אחד בקהל שנשאר אדיש. איך אמרו שם? – חבל שאי אפשר להביא אותם אלינו לנגן בשבת קודש. צריך למצוא רב שיתיר…

"י-ה אכסוף" ניצן חן והאשכנזים:

[[[http://www.youtube.com/watch?v=_W7kEUFVEfY&feature=related]]]

 

 ==

האשכנזים במופע מיוחד עם הרב שי פירון, ט' בטבת, התשע"א.