הספרות העשירה שסביב התלמוד הבבלי, היא ככל הנראה העשירה ביותר בעולם היהודי וייתכן אפילו בעולם כולו. אין ספר שעליו דנו ואותו פירשו אנשים רבים כל כך במשך 1,500 השנים שמכתיבתו ועד היום. בכל דור ודור קמו רבנים ולתלמידי חכמים והוסיפו נופך משלהם על גבי פירושי קודמיהם.

בשנים האחרונות הולכת ונרקמת התייחסות נוספת לחלקים מן התלמוד עליו עובדים מספר חוקרים בארץ ובעולם, ההסתכלות הפמיניסטית לסוגיות תלמוד. לא מדובר בפירוש עוקב על דברי התלמוד כמו פירוש רש"י, לא בניתוח סוגיות בסגנון חכמי הראשונים כפירוש בעלי התוספות, ולא בפסיקת הלכה.

מדובר בעמידה על נקודות חשובות מבחינה פמיניסטית, שנמצאות בתלמוד. אפשר אולי לכנות זאת "חידושי הפמיניזם על הש"ס". מעיון בתוך הטקסט, מסתבר שלא מדובר ממש בפירוש על הש"ס, אלא יותר בדרשות פמיניסטיות על מילים וחלקי סוגיות בתלמוד.

את הפרויקט יזמה לפני כחמש שנים, פרופ' טל אילן מהאוניברסיטה החופשית בברלין. לדבריה הרעיון בא לה בעקבות פרויקטים דומים שנעשו בעבר כמו הפירוש הפמיניסטי לתנ"ך ולהבדיל גם של הברית החדשה.

בין שהוא בן ברית ובין שאינו בן ברית

בשיחה עם "סרוגים" מסבירה אילן, מדוע בחרה דווקא בתלמוד: "הרעיון לבחור דוקא במשנה ובתלמוד הבבלי נובע ממעמדם הקנוני של שני חיבורים אלה בעולם ההלכה היהודית."

"החלטנו להתחיל עם סדר מועד כי זיהינו אותו כסדר הכי יהודי במשנה, המתאר את לוח השנה היהודי ואת מחזור החיים היהודי" מסביר אילן, את סדר הפירושים ומוסיפה "נראה היה, שאם נתחיל בו נוכל לענות על השאלה הבוערת, באיזה מידה שותפות נשים לעם היהודי."

החוקרים מתמודדים עם השאלה מדוע נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא (מצוות התלויות בזמן, כמו ישיבה בסוכה או תקיעת שופר). מסתבר שגם התלמוד שואל את השאלה הזו (אמנם במסכת קידושין). "האם זה מקרה שפוטרים למעשה נשים מהמצוות המרכזיות של מועדי ישראל?" שואלת אילן.

פמיניסטית ולא מקיימת מצוות. פרופסור טל אילן

בפרויקט הפירוש הפמיניסטי לתלמוד משתתפים חוקרים (ובעיקר חוקרות) שכבר הוכיחו עצמן בעיסוק בשאלות פמיניסטיות הקשורות בתלמוד. בין הרשימה ניתן למצוא פרופסוריות כמו יהודית האופטמן, יהודית בסקין, שולמית וולר ושרלוטה פונרוברט, אבל גם חוקרות צעירות באוניברסיטת ברלין, שאילן עצמה הכשירה לקרוא תלמוד ולהתעניין בו כחוקרות.

החוקרים, קיבלו תקציב מהאקדמיה הגרמנית למחקר, כדי לשבת ולכתוב את הפירוש למסכת, כשכל חוקר מפרש מסכת אחרת. עד היום יצא כרך מבוא לסדר מועד, פירוש למסכת תענית של פרופ' אילן ופירוש למסכת סוכה של פרופ' שולמית וולר מאוניברסיטת חיפה. בשבועות הקרובים עתיד לצאת פירוש למסכת ביצה של אחת החוקרות מגרמניה.

במלאכת הפירוש עוסקות גם חוקרות לא יהודיות. אילן לא רואה בכך בעייה, כמו גם במיקום המחקר, בגרמניה. "אין כאן החלטה אידיאולוגית. הייתי רואה את זה יותר כאירוניה וכעורמת ההיסטוריה מאשר כתכנית מושכלת או להבדיל כמזימה." לדבריה, היא מזמינה כל מי שמתעניין בתלמוד לגלות את האוצר היהודי הזה.

חילונית שאוהבת תלמוד

אילן עצמה ילידת קיבוץ להב, מגדירה עצמה כחילונית למהדרין. "גידלו אצלנו בקיבוץ חזירים, ועד היום אני בלתי מקיימת מצוות אובססיבית", היא מצהירה. לדבריה היא אינה משתייכת לשום זרם פמיניסטי מוכר, רדיקלי או מתון. "בכלל לא אכפת לי שנשים לא מניחות תפילין. מבחינתי עדיף שגם גברים לא יניחו תפילין." הסיבה שהיא עוסקת בתלמוד היא ש"אני מן החיות המוזרות שמתענינות בנושא לשמו."

הפירוש עצמו מרחיב על נושאים שבעייני החוקרים נראה כרלוונטי לעניני מגדר, נשים, מין משפחה ואף גבריות. "בחלק הראשון של כל קטע אנו מסבירים את הקשרו הכללי בתוך המסכת ואחר כך, במה שאנו קוראות לו "הערות פמיניסטיות" אנו מסבירות למה הקטע מענין אותנו ומה ניתן ללמוד ממנו על נשים ומגדר בתפיסת עולמם של חז"ל." מסבירה אילן.

הפירוש בנוי מטקסט המשנה או התלמוד בעברית, ולאחר מכן תרגומו לאנגלית. אחרי הקדמה להבהרת הקטע, מגיע הסבר פמיניסטי על הטקסט. לדוגמה, בפתיחה למסכת תענית, הפותחת בשאלה "מאימתי מזכירים גבורות גשמים", בחרה אילן לפרש את המושג גבורות, לא כעוצמה או כוח, אלא מלשון גבר.

בפירושה היא מסבירה כיצד המוטיב המרכזי של הורדת הגשם הוא מטפורה של מערכת יחסים קוסמית בין הגשם (גבורות גשמים – הצד הגברי) ובין הארץ (הצד הנשי). לכן גם ירידת הגשמים נקראת רביעה. הצום שנקבע בעת הפסקת גשמים, הוא ריטואל בו מזדהים עם האדמה שאינה מקבלת את עונתה ולכן חלק מאיסורי הצום אינם רק אכילה ושתיה אלא גם תשמיש המטה.

אילן איננה מכתיבה לחוקרים את דרך הפירוש: "מי שהוא חוקר ספרות יתמקד בספרות. הפילולוגים יעסקו בפילולוגיה והפילוסופים בפילוסופיה. אני היסטוריונית. אותי בדרך כלל מענינות שאלות היסטוריות, בעיקר בכל מה שנוגע לתהליך ההשתקה של הנשים."