התגובה הכמעט אוטומטית של שרי הממשלה לגל הטרור בירושלים, היא הפניית אצבע מאשימה כלפי ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן.

יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, חבר בקבינט היה הראשון משרי הממשלה להגיב לטבח בבית הכנסת בהר נוף במילים האלה: "אבו מאזן, מגדולי הטרוריסטים שהצמיח העם הפלסטיני, נושא באחריות ישירה לדם יהודים שנשפך בטלית ותפילין… אבו מאזן הכריז מלחמה על ישראל ועלינו להתייחס לכך בהתאם״.

רק להזכיר לבנט, כי כל המחבלים האחרונים שביצעו פיגוע בירושלים היו תושבי ירושלים ולא תושבי הרשות הפלסטינית. במזרח ירושלים שולטת ישראל – ובנט יודע את זה, כי הוא השר לענייני ירושלים. הפניית אצבע מאשימה כלפי המטרה הקלה – ראש הרשות הפלסטינית היא ניסיון להסיר אחריות אישית מהמחדל המתמשך של הממשלה הזו בכל הקשור לבטחון האישי של תושבי עיר הבירה.

אם יהודי מפחד לעלות על הרכבת או אפילו לחכות לה ברציפים, אם יהודים נטבחים בבית הכנסת באמצע תפילת שחרית – דרוש טיפול עמוק ויסודי של כוחות הבטחון שלנו. את הילד בהר נוף לא מעניין מי הסית או מי הכריז מלחמה, אותו מעניין שאבא שלו לא חזר הבית מהתפילה ושהוא לא יכול להגיע לדודה בפסגת זאב, כי בירושלים הטרור שולט.

במקום להפיל את האחריות על גורמים חיצוניים שאינם שולטים בשטח, צריכים חברי הממשלה לקחת את האחריות על עצמם ולעשות שינוי משמעותי. לצה"ל, לשב"כ ולמשטרה יש דרכים להחזיר את הבטחון לתושבים. הם עשו את זה בחומת מגן ביו"ש והם עשו את זה ב'צוק איתן' בעזה. הם רק צריכים לקבל את ההוראה. ולכן במקום לדבר ולהוציא הודעות שמתאימות לטוקבקיסטים, מי שנמצא בשולחן מקבלי ההחלטות צריך לעשות את מה שהבוחרים שלו מצפים ממנו.

==

ותודה לאביגיל כהן