שר הביטחון יואב גלנט ממשיך באנטגוניזם שלו לגוש הימין, ובמשחק הכפול שפצח בו מאז שהצטרף לממשלה.

בעוד שבזמן שהיה חבר כנסת באופוזיציה והמועמד של נתניהו לשר הביטחון התנהל כנץ ביטחוני, ביקר מעצרים והריסת יישובים ביהודה ושומרון, ביקר את בתנהלות ממשל בנט-לפיד מול חיזבאללה וחמאס, גלנט שהצטייר בתחילת המלחמה כגורם מוביל בהמשך המערכה הצבאית התיישר לחלוטין עם העמדה האמריקאית ועמדת הצבא ושובר כעת שמאלה יותר מכל קבינט המלחמה.

אחרי מעל לשנה בה התנהל גלנט כעצם בגרון הממשלה, יצר חיכוכים, פגע ברפורמה המשפטית, התנהל ביטחונית כנגד כלל מדיניות הממשלה וחבריה, הגדיל את מספר העצורים המנהליים היהודים, משך מעצרם והגביר הריסות בתים, עכשיו ברור מה המטרה של גלנט: לצייר את עצמו בתור אריאל שרון ז"ל הבא.

בעוד יושב ראש המחנה הממלכתי בני גנץ, מנסה בכל מעודו להצטייר כממשיך דרכו של יצחק רבין שהצליח אחרי תקופה במדבר הפוליטי להשיב את השלטון למפלגות השמאל, גלנט מקווה להצטייר בתור הגנרל הבולדוזר, שש לקרב אך מוכן לעשות גם מעשים מדיניים מרחיקי לכת, ימין ניצי אך "פרגמטי".

מאז הרגע שדרכה רגלו בלשכת שר הביטחון דאג גלנט לטרפד כל יוזמה של חקיקה משמעותית מצד אנשי הימין בהתאמה מדהימה לדאגות השמאל והאולפנים, את המשמר הלאומי של השר בן גביר הרג עם טיעונים שטותיים על פגיעה בשרשרת הפיקוד ויצירת מערכות נפרדות של "הפעלת כוח", את הרפורמה המשפטית קבר בליל גלנט כאשר חיבק את הסרבנים וקרא לממשלה להיכנע להם, את חוק הגיוס הוא מטרפד בעודכם קוראים את הכתבה הזו.

גלנט היה אופוזיציה בתוך הממשלה מרגעיה הראשונים, את הדברים ניתן ללמוד גם ביחסים בפרלמנט, חבריו של גלנט כבר מזמן אינם מבין שורות הממשלה, ונפשו ככל הנראה נוחה הרבה יותר עם חברי האופוזיציה בחדר האוכל של הכנסת.

כעת נראה שגלנט החליט אחרי צעדים רבים בדרך לכך, להתנתק לחלוטין מחללית האם, יכול מאוד להיות שהיעד המפלגתי הבא שלו כבר מסומן אך גם יכול להיות שבכוונתו כפי שפורסם בעבר היא להתמודד מול נתניהו על רשות הליכוד, לא מתקווה לניצחון אלא לייצר חלוקה בבייס של מצביעי בליכוד שמאסו בנתניהו או כאלה שיש בהם רצון ללידה מחדש בסגנון "קדימה", שבירה מחדש של המפלגה לשני חלקים, אלמנט ימני עממי שישאר עם הליכוד המסורתי ואלמנט מרכז חילוני בורגני שינדוד אחרי גלנט.

במצב כזה גם אם גלנט יצליח להקיז מנדטים בודדים מהליכוד, יוכל לטרפד כל סיכוי לממשלת ימין עתידית וכדוגמת בנט להמליך את עצמו כ"ראש ממשלה ימני" על ממשלת שמאל עם אותו חופן מנדטים, ובדומה לאריאל שרון ז"ל לעשות את המהלכים מרחיקי הלכת שהפיקוד הבכיר והאמריקאים משתוקקים לבצע: הפסקת המלחמה, פעולות אגרסיביות כנגד מתנחלים, הריסת כלל היישובים הלא מוכרים באיו"ש ולבסוף הקמת מדינה פלסטינית.

בכל מקרה המסקנה היא ברורה לעין, גלנט הוא לא שר הביטחון של הממשלה אלא של עצמו של מערכת הביטחון ושל האמריקאים, ואת התוכניות שלו הוא מתכנן עם הרמטכ"ל, גנץ והבית הלבן ולא עם חבריו למפלגה או לממשלה.