רותי רוסו: "יושבת ליד חרדי. אף פעם לא הייתה עם זה בעיה"

"זִבחֵי שׁלָמים עלי"

שלמה המלך אומר: "כִּי בְּחַלּוֹן בֵּיתִי" [ולא הייתי צריך ללכת רחוק, אלא בסביבתי, שכן ידעתי "אֶמְצָאֵהוּ אָבוֹא עַד תְּכוּנָתוֹ"], וכפל דבריו: "בְּעַד אֶשְׁנַבִּי" [מתוך הסתכלות של חכמת דרך תורה שאימצתי,...

שלמה המלך אומר: "כִּי בְּחַלּוֹן בֵּיתִי" [ולא הייתי צריך ללכת רחוק, אלא בסביבתי, שכן ידעתי "אֶמְצָאֵהוּ אָבוֹא עַד תְּכוּנָתוֹ"], וכפל דבריו: "בְּעַד אֶשְׁנַבִּי" [מתוך הסתכלות של חכמת דרך תורה שאימצתי, ו"אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִּי"], "נִשְׁקָפְתִּי" [כרואה ואינו נראֶה, מתהלך ומתמזג עם סביבתו כזיקית - "וְאֵרֶא וְאֵין אִישׁ"]. וממשיך ואומר, ומשום כך: "וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם" ["אֵי זֶה טוֹב לִבְנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ"], ואומר: "אָבִינָה בַבָּנִים נַעַר חֲסַר לֵב" ["אָדָם, אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וּבְהֵמָה רַבָּה" - מחשבתו], "עֹבֵר בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ [בעולם הזה], וְדֶרֶךְ בֵּיתָהּ יִצְעָד [לעולם הבא]". "בְּנֶשֶׁף, בְּעֶרֶב יוֹם, בְּאִישׁוֹן לַיְלָה, וַאֲפֵלָה" [לארבע דרגות של חשיכה נכנס הנער, מהקל אל הכבד], "וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו, וַעֲלָטָה הָיָה" [ולא הבחין ולא שת לבו לכך], ו"כְמַהֵר צִפּוֹר אֶל פָּח, כְּשׁוֹר אֶל טֶבַח יָבוֹא, וּכְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל [ולא הותיר לשטן אלא רק ארבע רקידות לכרכר לפניו, שכן עיכס לפניו ארבע (ע"פ 'ברכות' ד/ב)] - "וְלֹא יָדַע כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא".

יהודה נאמן

רותי רוסו מפגינה התנהגות למופת וראויה לכל הערכה.

חיים

כי ביקשה לשבת והיה מקום פנוי רק על יד גבר חרדי שלא חלם לקום. זה קרה באוטובוס לשכונת רמות בירושלים, לא בטיסה לחו"ל

"זִבחֵי שׁלָמים עלי"

שלמה המלך אומר: "כִּי בְּחַלּוֹן בֵּיתִי" [ולא הייתי צריך ללכת רחוק, אלא בסביבתי, שכן ידעתי "אֶמְצָאֵהוּ אָבוֹא עַד תְּכוּנָתוֹ"], וכפל דבריו: "בְּעַד אֶשְׁנַבִּי" [מתוך הסתכלות של חכמת דרך תורה שאימצתי,...

שלמה המלך אומר: "כִּי בְּחַלּוֹן בֵּיתִי" [ולא הייתי צריך ללכת רחוק, אלא בסביבתי, שכן ידעתי "אֶמְצָאֵהוּ אָבוֹא עַד תְּכוּנָתוֹ"], וכפל דבריו: "בְּעַד אֶשְׁנַבִּי" [מתוך הסתכלות של חכמת דרך תורה שאימצתי, ו"אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִּי"], "נִשְׁקָפְתִּי" [כרואה ואינו נראֶה, מתהלך ומתמזג עם סביבתו כזיקית - "וְאֵרֶא וְאֵין אִישׁ"]. וממשיך ואומר, ומשום כך: "וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם" ["אֵי זֶה טוֹב לִבְנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ"], ואומר: "אָבִינָה בַבָּנִים נַעַר חֲסַר לֵב" ["אָדָם, אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וּבְהֵמָה רַבָּה" - מחשבתו], "עֹבֵר בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ [בעולם הזה], וְדֶרֶךְ בֵּיתָהּ יִצְעָד [לעולם הבא]". "בְּנֶשֶׁף, בְּעֶרֶב יוֹם, בְּאִישׁוֹן לַיְלָה, וַאֲפֵלָה" [לארבע דרגות של חשיכה נכנס הנער, מהקל אל הכבד], "וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו, וַעֲלָטָה הָיָה" [ולא הבחין ולא שת לבו לכך], ו"כְמַהֵר צִפּוֹר אֶל פָּח, כְּשׁוֹר אֶל טֶבַח יָבוֹא, וּכְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל [ולא הותיר לשטן אלא רק ארבע רקידות לכרכר לפניו, שכן עיכס לפניו ארבע (ע"פ 'ברכות' ד/ב)] - "וְלֹא יָדַע כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא".

יהודה נאמן

רותי רוסו מפגינה התנהגות למופת וראויה לכל הערכה.

חיים

כי ביקשה לשבת והיה מקום פנוי רק על יד גבר חרדי שלא חלם לקום. זה קרה באוטובוס לשכונת רמות בירושלים, לא בטיסה לחו"ל